דילוג לתוכן

שיר של יום - משפחה וכיבוד הורים

ערב מול גלעד - אודות

אודות השיר

"וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי" (דברים ג',12).

השיר שלפנינו נכתב ע"י המשוררת לאה גולדברג כשלוש שנים לאחר עלייתה ארצה. באותה עת, גולדברג הייתה עדיין משוררת צעירה בראשית הדרך. גולדברג נסעה להרצות בקיבוץ אפיקים ונשארה ללון בקיבוץ. השיר התפרסם בשנת 1938 בעיתון "דבר לילדים"  ונכלל גם בספרה "מה עושות האיילות" שפורסם בשנת 1949.‏ השיר הוקדש על ידי המשוררת לילדי קיבוץ אפיקים. השיר הולחן על ידי המלחין מיקי גבריאלוב בשנת 1975.

בשל תכניו ומנגינתו, מקובל להשמיעו באירועים ציבוריים ובכלי התקשורת בישראל בימי זיכרון ובמועדים אחרים. [מתוך ויקיפדיה]

 

מילון

אִילָנוֹת– עצים נותני פרי

בַדִּים (בד) - ענפי העץ

פּוֹעָה – השמיע קול כמו של כבשה או עז 

חֵיק- האזור בין הגוף לידיים בתנוחת חיבוק

הַלַּיִל– הלילה

הנָּבִיא- אדם שנשלח בידי אלוהים כדי להביא את דברו אל העם

בַּדִּיר- מבנה למגורי צאן

לַחְזוֹת- לראות

 

ערכים מובילים בשיר: אהבה לארץ, לטבע ולבעלי החיים. 

סימנייה