דילוג לתוכן

שיר של יום - משפחה וכיבוד הורים

עֵץ הַכּוֹכָבִים

מילים: לייב מורגנטוי לחן: נורית הירש גירסה עברית: יורם טהרלב    לְסָבִי יֶשְׁנָה חָצֵר וְעֵץ אֶחָד מֻפְלָא בָּהּ אֵין כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם כָּךְ אוֹמֵר לִי סַבָּא לֹא פֵּירוֹת עָלָיו צוֹמְחִים כִּי הֲרֵי מִמֵּילָא הַפֵּירוֹת סוֹפָם לִרְקֹב - מִי צָרִיךְ אֶת אֵלֶּה?  זֶהוּ עֵץ שֶׁל כּוֹכָבִים מְאִירֵי עֵינַיִם שָׁם צוֹמְחִים הֵם וּגְדֵלִים כְּמוֹ עַל הַשָּׁמַיִם כְּשֶׁמַּרְאִים לוֹ תַּפּוּחִים, כָּל תַּפּוּחַ דֹּב הוּא, הוּא מַרְאֶה אֶת כּוֹכָבָיו וְאוֹמֵר: מַה טוֹבוּ.  הוּא אוֹסֵף אֶת כּוֹכָבָיו וְיוֹרֵד הָעִירָה בַּיְּרִיד לִמְכֹּר אוֹתָם עֲשָׂרָה בְּלִירָה "בּוֹאוּ, בּוֹאוּ אֲנָשִׁים זוֹהִי שְׁעַת הַכֹּשֶׁר כּוֹכָבִים תִּקְנוּ בְּזוֹל וְתִזְכּוּ בְּאֹשֶׁר".  וְקָהָל גָּדוֹל סְבִיבוֹ צוֹחֵק וּמִתְבַּדֵּחַ סַבָּא, לָמָּה לֹא תִּמְכֹּר גַּם חֲצִי יָרֵחַ? וְכֻלָּם קוֹנִים חוֹטְפִים גֶּזֶר צְנוֹן וְאֹרֶז אֲבָל חֹפֶן כּוֹכָבִים? לֹא, תּוֹדָה, אֵין צֹרֶךְ.  מִסְתַּכֵּל בָּהֶם הַסָּב וְנַפְשׁוֹ נִרְגֶּשֶׁת עֵינֵיהֶם וַדַּאי עִוְּרוֹת וְאָזְנָם חֵרֶשֶׁת הַבַּיְתָה שָׁב הוּא עִם סַלּוֹ בְּלֹא טִפָּה שֶׁל עֶצֶב הָאוֹצָר נִשְׁאַר אֶצְלוֹ וְאֶצְלָם הַכֶּסֶף.  לְסָבִי יֶשְׁנָה חָצֵר וְעֵץ אֶחָד מֻפְלָא בָּהּ אֵין כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם כָּךְ אוֹמֵר לִי סַבָּא.

עץ הכוכבים - אודות

אודות השיר

לפנינו שיר המזמן שיח על חומרניות/גשמיות מול רוחניות באמצעות דמותו של יהודי המסתפק במועט, מאושר בחלקו, מעדיף את האושר על פני העושר.

השיר נכתב בשנת 1938, במקור ביידיש, על ידי המשורר לייב מורגנטוי (שם ספרותי), יליד העיירה פינסק שבברית המועצות.

המשורר נולד למשפחת בעלי מלאכה עניים וכבר בגיל 13 עבד כשוליית סנדלר ובמקביל למד לימודי ערב. את השיר כתב בגיל 33, שלוש שנים לפני הפלישה הנאצית לברית המועצות. 

גיבור השיר הוא הסבא, המגדל עץ שאינו נותן פרי גשמי, ויוצא אל היריד בו הוא אמור למכור את מרכולתו. אין לו דבר גשמי אותו הוא יכול למכור ולכן הוא מנסה למכור כוכבים הנמצאים בשמים.

ברמה המטאפורית - הגיבור של השיר הוא אדם השמח בחלקו, המנסה להתקיים מהרוחניות שבו משום שאין לו דבר חומרי להתקיים ממנו. דמות הסבא, האיש הפשוט, מסמלת את עם ישראל לדורותיו בגולה, ואת הממד הרוחני שהחזיק את עם ישראל בגלות, את המסורת ואת שרשרת הדורות.

 

מילון

מאירי עיניים – משמחים, או מסבירים דבר מה, גורמים  לנו להבין דבר מה

מה טובו – כמה טובים ומשובחים (הכוכבים)

יריד – שוק

שעת הכושר – הזמן הנכון, הזדמנות לעשות משהו

חופן – נפח של כף יד קמוצה - כל מה שיכולה להכיל כף היד

 

ערכים: רוחניות וחומרניות, היחס לאחר, משפחתיות וקשר רב-דורי

סימנייה