שיר של יום - שירים מחייכים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

מצורף נספח 1

בטרם קריאת השיר עם התלמידים, ערכו "משחק חימום". הציגו את שם השיר, הצטיידו בכדור רך, והתמסרו עם התלמידים בשאלות הבאות (המורה שואל, מוסר את הכדור, והתלמיד/ה עונה. מומלץ להציג את השאלות על גבי הלוח או בשקף מצגת):

1. מהו החג האהוב עליך?

2. מהו מאכל החג האהוב עליך?

3. מהו מנהג החג האהוב עליך?

4. מהו החג שאתה פחות אוהב?

5. מה משמח אותך?

6. מה עלול "לקלקל לך את החגיגה"?

 

שיח בזוגות או בקבוצה

 קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בזוגות או בקבוצה:

• "אני יכול לשמוח איך שבא לי, וזהו זה החג האמיתי" – הסבירו משפט זה במילים שלכם. מהי הכוונה באמירה "זהו החג האמיתי"? האם קרה לכם שהרגשתם חגיגיים, או שזהו 'יום חג', כך סתם ביום רגיל? מה גרם לכם להרגיש כך?
• "יש לי יום-יום חג, יש לי חג יום-יום.." – מה דעתכם על משפט זה? כיצד מרגיש מי שאומר משפט זה? (למורה: שמחה, אושר, סיפוק, התלהבות, נמרצות, התרגשות.)
• ישנם אנשים/ ילדים אשר חשים שמחה והתלהבות דווקא בימי השגרה היום-יומית, ולא בתקופות של החג וחופשותיו. האם קרה שהרגשתם כך גם אתם? 
• מהם הדברים אשר יכולים לגרום לכם להרגיש שמחים ונלהבים בחיי היום-יום שלכם? שתפו בשלושה דברים שגורמים לכם לתחושת חג והתלהבות ביום שגרתי ורגיל.
• בנספח שלפניכם רשימת משפטים. סמנו עד כמה אתם מזדהים עם הנאמר במשפט ושתפו בקבוצה 
  (למורה: מומלץ לבקש מהתלמידים להגיש פעילות זאת בכתב, כדי לזהות מצוקות ולנהל שיח רגשי-אישי עם התלמיד בעת הצורך).

 

1. "התינוקות פתאום יודעים ללכת 
    ובני השש יודעים פתאום לקרוא 
    והאופה אופה לי את הלחם 
    וזהו זה החג בהדרו".

• מה המשותף, לדעתכם, לתחושת התינוקות היודעים פתאום ללכת ולבני השש היודעים פתאום לקרוא? כיצד הם מרגישים? 
• האם קרה גם לכם שמשהו חדש שהצלחתם לעשות גרם לכם לתחושה דומה? ספרו מהו וכיצד הרגשתם.

 

2. "הנה היום חלף הלך הגשם 
    ובמרום חמה גדולה תלויה".

• מהו הקשר בין מזג האוויר המשתנה (מאפרורי וגשום לשמשי) לתחושת שמחה והתרוממות מצב הרוח? האם ישנם מצבים הפוכים, לדעתכם, שבהם מזג אוויר אפרורי וגשום מעורר בקרב אנשים תחושת חג? 
• מהו מזג האוויר אשר משמח אתכם?
• כיצד אתם מצליחים לייצר מצב רוח טוב ותחושה טובה גם בימים שבהם מזג האוויר אינו לרוחכם? מה תציעו לחבריכם לעשות במצבים שבהם מזג האוויר הפנימי אינו שמח או חגיגי?

 

פעילות מסכמת במליאה

"הללויה בגלל דברים כאלה 
הללויה אני עדיין שר 
הללויה יום-יום ואיזה פלא 
הללויה לחג שלא נגמר". 

"החג בהדרו" בשיר זה הוא דברים חדשים, הישגים חדשים, שינויים במזג האוויר, אהבה וכל אותם הדברים שאנו אוהבים במיוחד ביום-יום שלנו (כמו טעם הלחם, למשל).

• בקשו מהתלמידים להוסיף  לשיר בית אשר יתאים להם באופן אישי ואשר יתאר 'חג שאינו נגמר'. 
• בקשו מהתלמידים להציגו בפני הקבוצה או המליאה.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מצורפים נספח 1, נספח 2

השיר 'יש לי חג' מפנה אותנו לקסם המלווה אותנו יום-יום. דווקא בימים של חול, ללא אירועים מיוחדים, חבויים הרגעים המיוחדים ביותר. ואם נדע להבחין בהם, לראות אותם ולשמוח בהם, כל יום יהיה לנו כמו חג. שיר זה מזמן דיון ופעילות על ראיית הטוב שבשגרה, על הודיה ועל שמחה יום-יומית.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

אוריינות:

1. הזמינו את התלמידים לצייר את הבית השני של השיר.

2. הזמינו את התלמידים להוסיף למראות שציירו עד כה פרט נוסף מחיי היום-יום שלהם, משהו מביתם, מחדרם, מכיתתם או כל העולה על ליבם.

3. שאלו: לו יכולתם להוסיף לציור זה ריח כלשהו, איזה ריח הייתם מוסיפים? האם ישנו חוש נוסף שניתן להוסיף לציור?

• איזו תחושה עולה, לדעתכם, מהבית הזה?

4. שימו לב למילה 'פתאום' המופיעה פעמיים בבית זה. מה מוסיפה מילה זו?

5. סכמו: כל מה שמופיע בשיר כולו, ובבית זה של השיר בפרט, מתאר מציאות קיימת שבה אנו חיים ואותה אנו רואים יום-יום. תחושות השמחה והחגיגיות העולות מן השיר נובעות מהיכולת לשים לב אליהן, בעקבות התבוננות מסוימת על המציאות, מתוך הכרת הטוב.

ערך במבחן: עין טובה

1. במסכת אבות פרק ב, משנה ט, שלח רבן יוחנן בן זכאי את תלמידיו ואמר להם: "צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם". (למורה – יש להסביר משפט זה לתלמידים.)

• מהי, לדעתכם, הדרך הישרה שיש לדבוק בה?
• הקריאו לתלמידים את התשובות שקיבל רבן יוחנן בן זכאי:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב.

2. אחת התשובות שקיבל רבן יוחנן בן זכאי היא תשובתו של רבי אליעזר: 'עין טובה'. מהי, לדעתכם, משמעותה של מידה זו? (למורה: הסבירו לתלמידים כי 'עין טובה' היא נקודת התבוננות חיובית על כל מה שסובב אותנו).

3. חלקו לילדים את הדף המצורף ובקשו מהם למלא אותו יום-יום. (למורה – אפשר לעשות זאת כשבוע לפני השיעור ולסכם בשיעור, או לחלק בשיעור זה ולסכם שבוע לאחר מכן).

4. סכמו: בכל יום ויום, לו נבחר להתבונן בעין טובה, נוכל לשמוח יותר.

 

כיתות ג׳-ד׳

אוריינות:

1. בקשו מהתלמידים לצייר את הבית השלישי של השיר.

• על אילו שני דברים מודה דובר השיר בבית זה?

2. החלון הוא נקודת מפגש בין ה'בפנים' לבין ה'בחוץ', ובשיר שעוסק בהודיה על שני עולמות אלה יש לחלון מקום חשוב. הזמינו את התלמידים לחלון לשתי דקות של התבוננות. הנחו אותם להתבונן מן החלון בדברים שבתוך הכיתה ובדברים שמחוץ לכיתה. לאחר מכן שאלו: 

• אילו דברים יפים ראיתם? 
• לְמָה שמתם לב לראשונה?
• האם שמתם לב לכך שמישהו ראה אף אתכם?
• איך הרגשתם במהלך ההתבוננות?

ערך במבחן: ראיית הטוב שסביבנו

1. בחודש ניסן, חודש האביב, מברכים על-פי המסורת היהודית ברכה שנאמרת פעם אחת בשנה, כשרואים בפעם הראשונה בחודש זה שני אילנות פרי מלבלבים בפריחה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, (כְּדֵי) לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם.

• הברכה נאמרת למול אילנות. מדוע, לדעתכם, הוסיפו בברכה גם הודיה על אנשים (בריות) טובים?

2. חלקו לתלמידים את הדף המצורף, והזמינו אותם למלא אותו.

• הזמינו את התלמידים לשתף בדברים שעליהם הם מודים.

 

כיתות ה׳-ו׳

אוריינות:

1. סמנו בשיר את כל הדברים שעליהם מודה הדובר בשיר, וְסִפְרוּ כמה הם.

• האם כולם קיבלו את אותה התוצאה?
• בדקו עם שני תלמידים שלא קיבלו תוצאה זהה על מה הם חלוקים ביניהם בדברים שעליהם מודה הדובר בשיר. (למורה: ייתכן שיהיו תלמידים שיחברו בין שני דברים, יש כאלה שיראו באמירות כמו "לחג שלא נגמר" הודיה ועוד.)

2. סכמו: יש הרבה על מה להודות בחיים באופן כללי, ובשיר בפרט. ההודיה היא בעיני המתבונן, בעיני המתבונן בשיר ועוד.

ערך במבחן: הודיה

1. הראו לתלמידים שטר של 100 ₪ ושאלו: מי מופיעה בתמונה? 

2. ספרו לתלמידים מעט על המשוררת לאה גולדברג.

3. קראו את השיר שכתבה המשוררת לאה גולדברג:

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל 
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,

עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל 
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

• על מה רוצה המשוררת לברך ולהתפלל?
• מדוע, לדעתכם, המשוררת רוצה לברך על החירות (החופש) להיכשל?
• מהם, לדעתכם, נקודות החיבור בין השיר של לאה גולדברג לשיר 'יש לי חג'?

4. בקשו מן התלמידים לכתוב לעצמם חמישה דברים בשגרה שלהם שהם שמחים בהם.

5. מדוע מורכב לראות בשגרה את היופי?

6. כיצד אפשר להפוך את השגרה שלנו לכזו שנראה בה את הטוב?

 

לסיכום:

• ראינו כי היום-יום שלנו מורכב מהרבה דברים שאינם מובנים מאליהם, וכדאי לראותם.
• הכרנו את המונח 'עין טובה' והבנו כיצד אפשר להיעזר בו ביום-יום שלנו.
• ראינו כי סביבנו דברים טובים רבים והרבה אנשים טובים.
• העמקנו בהבנת תחושת ההודיה לכל מה שסביבנו.