דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח 1 

השיר חובר ע"י שייקה פייקוב. סגנונו המוזיקלי ניכר בפשטותו, ובזרימה מלודית קליטה ומתנגנת. בשיר "ארץ" ניתן לבחון הקבלה בין מונחים גיאוגרפיים לבין מונחים מוזיקליים כמו: גבולות הארץ  - בהקבלה למנעד הלחן, כיוונים - בהקבלה לגובה כיוון ופיסוק מוזיקלי, מולדת בית – בהקבלה להרמוניה וטונאליות.  

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. שירו את הבית הראשון ובקשו מהילדים לצעוד בקצב הפעמה ולעצור ("לנוח") בכל פעם שהמנגינה נחה על צליל ארוך יותר מפעמה אחת. חזרו על המשימה ושאלו: כמה צלילים ארוכים היו והיכן הם ממוקמים? האם הצלילים זהים? בקשו מהילדים להראות בעת העצירה את השוני ביניהם (למשל: גבוה יותר – עצירת עמידה, נמוך – כפיפה).

2. תנו לשני ילדים צלילוני מי במול ודו, ובקשו מכל אחד להקיש בתורו בצליל שבידו לפי המנגינה ותנועת הצועדים. שאלו: איזה מהצלילים מורגש כסיום המנגינה/הסגירה. 

3. חיזרו על הפעילות בשירת הפזמון, ושאלו: במה שונה הצעידה בפזמון? האם המשפטים המוזיקליים בפזמון קצרים או ארוכים יותר? סגורים או פתוחים? האם הצלילים הארוכים שונים מצלילי הבית? בקשו שיציעו תנועה נוספת לעצירה על הצליל הנוסף – סול (למשל – הנפת הידיים למעלה), והוסיפו נגן בצלילון סול

4. הניחו את הצלילונים על הרצפה במרחק זה מזה ושירו יחד את השיר. הזמינו ילד עם מקוש לצעוד ביניהם ולהקיש בהתאמה על הצלילון הנכון. ניתן להחליף את הצלילונים בשלושה חישוקים כשכל אחד מהם מסמל צליל אחר. הילד יצעד ביניהם, ויכנס לחישוק המסמן את הצליל עליו נחה המנגינה.

5. היעזרו בתרשים המופיע בנספח ובקשו מהילדים לצבוע את סימני הצלילים בהתאם לשיר. בקשו מהילדים לשיר ולעקוב באצבעם אחר המנגינה בתרשים שהכינו. אפשר להוסיף נגינה במטלופונים/צלילונים לפי תיווי זה.   

 

כיתות ג׳-ד׳

1. רשמו על הלוח את סולם דו מינור. אלתרו בנגינה או בשירה, מנגינות קצרות בסולם זה, ובקשו מהילדים להשלים בקולם צליל סיום סגור – את צליל הטוניקה (דו) בסוף מנגינה.

2. סמנו בידכם "סולפג'-גוף": על הרגליים = דו, על הכתפיים = מי במול, על הראש = סול. אלתרו תבניות מלודיות קצרות בצלילים אלה, בשירה ובסולפג'-גוף.

3. שירו את השיר ובקשו מהילדים למקם בסולפג'-גוף את צלילי האתנחתות הארוכים. שאלו - מה ההבדל בין לחנו של הבית ללחנו של הפזמון? 

4. עקבו בתווים והשוו בין סיום בית ראשון: "ארץ בה נולדנו / ארץ בה נחיה / ונשב בה / יהיה מה שיהיה" לבין סיומו של הפזמון: "ארץ בה נולדנו / ארץ בה נחיה / יהיה מה שיהיה"

  • מה דומה ומה שונה ביניהם? 
  • מהו המנעד של כל חלק? 
  • האם השוני בלחן משפיע על התחושה שמבטא הטקסט הזהה?   

5. בקבוצות קטנות - חלקו לילדים מפת ישראל דוגמת זו שבנספח וכן חייל משחק אחד. בקשו מהם להציע דרך, "שביל טיול", לפי מנגינת השיר (אפשר בהזזת האצבע או בהזזת חייל משחק בין הערים) הנחו אותם להתחשב בצלילי האתנחתות, צליל הטוניקה וצלילי הקצה של המנעד. 

 

כיתות ה׳-ו׳

1. רשמו על הלוח את סולם דו מינור והקיפו בעיגול את צלילי אקורד הטוניקה: דו, מי במול, סול, דו. שירו את הצלילים לסירוגין (דו-מורה, רה-תלמידים, מי-המורה וכו') והתחלפו בתפקידים. המשיכו והנחו באצבעכם על הלוח שירת סולפג' של תבניות מלודיות קצרות מצלילי אקורד הטוניקה בלבד. 

2. שירו את השיר ובקשו מהילדים לעקוב בתווים ולהקיף את הצליל הנמוך ביותר ואת הגבוה ביותר. שאלו: מהו המנעד של הלחן? אילו מילים מושרות בצלילי הקצה? היכן בשיר מופיעה קפיצה של אוקטבה? על אילו מילים? מה הקשר האפשרי בין הקפיצה המלודית לטקסט?

3. שירו לבדכם בית ופזמון, ובקשו מהילדים להצביע בסוף כל משפט מוזיקלי. מהו הסימן הפיזי לסוף משפט? כיצד אפיין המלחין את סופי המשפטים בשיר? האם המשפטים המוזיקליים שווים באורכם? בקשו מהילדים להאזין לשיר לזהות ולסדר את משפטי השיר המתוארים באופן גרפי בנספח.

4. צפו בריקוד עם שהותאם לשיר "ארץ"  (החל מ 2.50 דק'). האם התנועה מתאימה למשפטים המוזיקליים? 

 

מה למדנו?

  • פיסוק מוזיקלי באמצעות צלילים ארוכים שבונים את אקורד הטוניקה.
  • הבחנה בין משפט פתוח – משפט סגור. 
  • המחשת גובה צליל ע"י "סולפג'-גוף", תווי גראפי ותנועה.
  • "ציור מילים/ אווירה" באמצעות המוזיקה (התמקדות בכיוון המלודי ובצלילי אקורד הטוניקה).

ארץ - תווים

תווים

סימנייה