דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

רפא צירי - אודות השיר

אודות השיר

הפיוט 'רפא צירי' נכתב והולחן בידי הרב רפאל יצחק ענתבי טבוש, בן המאה ה-19, גדול פייטני קהילת ארם-צובא (חלב). חלק מפיוטיו וביניהם 'רפא צירי', נכנסו לסידור 'שירת הבקשות' הספרדי. שירה זו מתקיימת בבית-הכנסת לפני תפילת שחרית בשבת, בחודשי החורף. הרגעים שבין חושך לאור, בין הקור בחוץ לחום בפנים, משרים אווירה מיוחדת על המתפללים. את הפיוט 'רפא צירי' נהוג להקדיש לחולה ששב לאיתנו, או למי שנעדר מבית-הכנסת בשל מחלה, וכן נוהגים לשיר אותו כחלק ממצוות ביקור-חולים. 

בפיוט פונה הפייטן בתחינה לאל שירפא את גופו ונפשו, שיראה את חולשתו ויחזקו, ובסיום מבקש חופש לעם ישראל כולו. רעיון תפילת הבקשה בשעת משבר מלווה את התרבות היהודית מקדמת-דנא. תפילתה של חנה העקרה לילד (שמואל א', א', יא') היא מהמפורסמות שבהן. בבסיס התפילה נמצאת האמונה כי האל יישמע את תחינת המאמין וייענה לבקשתו. 

כיצד מדמיין המתפלל שתתממש העזרה? האם הוא מסתפק בנוסח התפילה הקבוע בזמני בית-הכנסת, או שהוא פונה לאלוהיו גם באופן ספונטני באוטובוס, בדרך לבית-הספר ואפילו בזמן שיעור? האם יש תנאים שבהם סיכוייה של תפילה להיענות טובים יותר? האם  רק אדם המאמין בקיומו של אלוהים מתפלל או  זוהי תכונה כלל-אנושית? 

 

מילון

רפא – תרפא, תעשה שאחלים

צירי – כאבי, כאב פסיכו-סומטי המתעורר בעקבות חרדה גדולה (ביאור עדין שטיינזלץ), מילה מקראית (עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה." (ישעיהו כא ג))

אמן – בעל מלאכה שהגיע לדרגת מומחה

את ראשי – 'את' בלשון נקבה מופנה לה' במקרים רבים בעברית העתיקה, כלומר: ה' רועי, מנהיגי

שור חלשי – ראה חולשתי (שור – ראה) 

רם – גבוה

שוכן – גר

מרומים – שמים, עליונים (מרום – שמים, מקום גבוה) 

עבדך – העבד שלך, המאמין המסור שלך

חסדך – החסד שלך, פעולה של עשיית טוב לאחר מבלי לבקש תמורה

רחמים, מרחם – רגש הזדהות עם כאב וצער של האחר

רצה תפילתי – ממש את בקשתי

חושה לעזרתי – מהר להגיש לי עזרה 

דרור קרא – קרא לחופש, שאשתחרר מהסבל 

עם בן הגבירה – עם ישראל, הגבירה – שרה 

 

ערכים: ערבות הדדית, ערך החיים, עמיות, שייכות לעם, אותנטיות, חיבור לעצמי.

סימנייה