דילוג לתוכן

שיר של יום - ירושלים

 

 

אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת. (משנה, מסכת אבות, א, י)

אודות השיר
רבי שלום בן יוסף שבזי נחשב לגדול משוררי יהדות תימן, חי במאה ה-17 ונודע בכינוי הכבוד "אבא מורי שלם שבזי". רבה וגדולה הייתה תרומתו לקהילת יהודי תימן, שלה שימש כרב ומנהיג נערץ בזמנים קשים. במאות השירים שחיבר באים לידי ביטוי סבלם הרב של יהודי תימן, וכן אהבת ארץ ישראל והכמיהה לגאולה. בכך היוותה שירתו של שבזי נקודת משען, חיזוק ונחמה ליהודי תימן בשעותיהם הקשות, ושיריו ופיוטיו ממשיכים להיות מושרים עד עצם היום הזה.

השיר שלפנינו מבוסס על אגדה פלאית שלפיה, "בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ, ובא לארץ ישראל לשבות שם ... ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו." (עדותו של הנוסע ר' יעקב ספיר) כביכול, הצליח ר' שלום שבזי בשבת להתנתק מן העמל והצרות של השבוע, "טס על כנף הרוח", והגיע (בדמיונו או מבחינה רוחנית) לארץ ישראל, ולירושלים בפרט, להתפלל במקומות הקדושים ולקבל השראה וחיזוק. ואכן, בשיר מסופר על חייו של ר' שלום שבזי לאורך השבוע על רקע נופיה ואווירתה של ירושלים בתקופתו.

שבזי מתואר בשיר כמנהיג שסירב להתפרנס מכספי הציבור, ובכך מימש את פתגם חכמים המבטא הערכה רבה לעיסוק במלאכת כפיים, ורתיעה מתפקידי כבוד ושררה. עוד מסופר בשיר – ברוח האגדה העממית שהזכרנו – שבכל שבת הקפיד להגיע לכותל המערבי (באותה תקופה הורשו יהודים להתפלל בסמטה צרה ליד הכותל.) בכך מתבטאת גם הכמיהה לירושלים והרצון להגיע אליה מכל רחבי העולם היהודי.  

על התהוות השיר מספר מלחינו, יהודה בדיחי: "בשנת 1973 הגיע אלי אורי ברזילי עם המילים לשיר בלי מילות הפזמון, וביקש ממני להלחין מנגינה לבית ולפזמון. בהשראת בתי השיר הלחנתי מוזיקה לבית ולפזמון, ובהשראת המוזיקה של הפזמון הוסיף אורי ברזילי את המילים לפזמון." השיר המפליא לתאר את דמותו הנערצת של רבי שלום שבזי, הפך במשך השנים לאחד השירים היפים בזמר העברי. (הלחן אף עבר את גבולות הארץ, כשזמר טורקי בשם טרקאן השתמש בו בשיר פופולארי בשפה הטורקית.) (על פי ריאיון עם המלחין בתאריך 4.9.2007.)


ערכים מובילים בשיר: כיסופים ואהבה לירושלים, זיקה למורשת, זיקה לעם ולארץ


 

סימנייה