דילוג לתוכן

שיר של יום - ירושלים

 

 

עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה – נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם, וְאֶ‏חָ‏ד – כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ. (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ט, ע"ב)

אודות השיר
שיר זה הפך כמעט להמנונה הבלתי רשמי של ירושלים, ובעקבות איחוד העיר אחרי מלחמת ששת הימים (יוני 1967) אף הציעו אותו כהמנון מדינת ישראל.

על נסיבות כתיבת השיר כתבה נעמי שמר: "בחורף 1967 פנה אלי גיל אלדמע מ'קול ישראל' (לבקשת טדי קולק, ראש העיר ירושלים דאז) והזמין אצלי שיר על ירושלים. במשך שנים רבות נהגו ב'קול ישראל' לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל זמר תחרותי, ששודר עד אז ברדיו בלבד (כי הטלוויזיה הגיעה אלינו רק ב-1968). באותה שנה, 1967, חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג, והזמינו מחוץ לתחרות גם חמישה שירים אצל מלחינים מקצוענים, שאני הייתי אחת מהם. מאוד התקשיתי בכתיבת השיר, עד שנזכרתי באגדה התלמודית על רבי עקיבא, שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב', כלומר תכשיט של זהב בדמות ירושלים.

לביצוע השיר בחרתי את שולי נתן, מורה-חיילת בת 20, שביצעה את השיר בקול פעמונים עם הגיטרה שלה. השיר כבש את הלבבות כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי הוזמנה לבמה שנית, כבר שר אתה הקהל בבנייני האומה את הפזמון החוזר.

אותה שעה החלו הדברים להתגלגל לקראת מלחמה, ואחרי שלושה שבועות, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל כבר היה בפיהם המנון מוכן. אותו יום 7.6.1967 הוספתי לשיר בית רביעי לכבוד הניצחון."

סימנייה