דילוג לתוכן

שיר של יום - ירושלים

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות

 

אביהו מדינה, (נולד ב-19 באוגוסט 1948) הוא זמר, פזמונאי ומלחין בולט במוזיקה הישראלית, בזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל. תרם רבות בשיריו להכרה התקשורתית של הזמר המזרחי, שהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.

בשנת 1976, פנה לאביהו מדינה החזן יגאל בן חיים, בבקשה להלחין פיוט מן המקורות, שיבוצע באחד מפסטיבלי החזנות בארץ. תוך זמן קצר הוא הלחין את הפסוק, "שבחי ירושלים". השיר הונח באחת מהמגירות בהן הוא הניח, אוסף שירים שלא נסתיימה כתיבתם. בשנת 1985 כשעבד על אלבום שירים של להקת, "צלילי הכרם", ונתבקש להוסיף שיר שיחתום אלבום זה, הזמר דקלון חיפש אחר שיר מולחן קיים, והעלה את השיר "שבחי ירושלים".
להרחבה עיינו בקובץ מאפייני הלחן והקשר בין הטקסט ללחן

כיתות א-ב
1. לאחר האזנה ראשונה לשיר בביצוע דקלון, בקשו מהתלמידים לנגן בשליש בכל נקודת מנוחה המופיעה בשיר - אמצע וסיום כל משפט.  
2. שירו את השיר. לוו אותו בהקשת הפעמה. בקשו מהילדים להעביר ביניהם כדור על פי הפעמה. רצוי להכניס כמה כדורים כדי ליצור עניין.
3. בקשו מהתלמידים לבדוק האם המנגינה במילה "הללי" חוזרת במדויק? שירו עם התלמידים את החלק השני של השיר.
4. עבודה בקבוצות: חלקו לתלמידים כלי הקשה שונים (לכל קבוצה כלי אחר).

  • . בקשו מהתלמידים להמציא תבנית ריתמית (תבנית מקצב) החוזרת על עצמה בצורה עיקשת (אוסטינטו) כליווי לשיר.
  • בקשו מהתלמידים להקיש את תבניות המקצב, כליווי לשיר על פי הניצוח שלכם .

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים למצוא בשיר מילים נרדפות: שבחי- הללי, ה'- אלוהי, ירושלים- ציון. בדקו עם התלמידים האם קיימת חזרה על משפטים מוזיקליים.
2. לאחר האזנה לפתיחה של השיר בביצוע אביהו מדינה (דקה אחת בלבד- ללא הסרטון), בקשו מהתלמידים לתאר את אופיה של המנגינה (מרגש, עצוב, בכייני, תפילה, מלא געגוע, מזרחי, מסתלסל). בהמשך השמיעו את השיר במלואו ושאלו האם האופי נשמר לכל אורך השיר?
3. השמיעו את השיר בביצוע חי ,ובקשו מהתלמידים לבדוק את מבנה השיר.

  • כמה חלקים לשיר? האם יש בשיר פזמון? האם יש חלקים שחוזרים על עצמם?

4. הציגו על הלוח, מספר תבניות מקצב. תרגלו אותן עם התלמידים בהקשה על אברי הגוף השונים. 

5. בקשו מהתלמידים, כל אחד בתורו, לבחור תבנית מקצב אחת, מתוך הארבע המוצעות, ולהקיש אותה על דרבוקה. בקשו מיתר התלמידים לזהות את התבנית שהוקשה.
6. העבירו דרבוקה במעגל ובקשו מהתלמידים, כל אחד בתורו, לבחור תבנית מקצב ולהקיש אותה על הדרבוקה, כאוסטינטו (תבנית עיקשת החוזרת על עצמה) ובהוראתכם,  במילה "הופ", הדרבוקה תעבור לתלמיד הבא.

כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ,"שבחי ירושלים", במספר בצועים ולהשלים את טבלת השוואה. 
(ביצוע 1- אביהו מדינה, ביצוע 2- דקלון, ביצוע 3- גליקריה, ביצוע 4- יהורם גאון)

 

ביצוע מס' 1

ביצוע מס' 2

ביצוע מס' 3

ביצוע מס' 4

מי שר?
(גבר,אישה, קבוצה..)

 

 

 

 

כיצד שרים?
(סולן, דואט, שירת מענה, מקהלה)

 

 

 

 

תזמור
(אלו כלים מלווים)

 

 

 

 

מה מיוחד בביצוע?

 

 

 

 

 
  • איזה ביצוע אהבת ביותר ומדוע?

2. השיר "שבחי ירושלים" משתייך למוזיקה מזרחית. בקשו מהתלמידים להצביע על ה"מאפיינים המזרחיים" בשיר (סלסולים, כלי נגינה מזרחיים הכוללים עוד, קאנון ונאי, סולם- מקאם כורד, לחן רצ'יטטיבי).
3. האזינו לשיר תוך כדי מעקב אחר התווים על הלוח.

  •  סמנו (על הלוח), בכל פעם שמופיעה קפיצה של קוורטה זכה או קוינטה זכה.
  • שוחחו עם התלמידים על משמעות החזרה, על מרווחים אלו בעליה.
  • בקשו מהתלמידים להסביר, מדוע לדעתם משתמש היוצר במרווח זה.

4. השמיעו לתלמידים מספר דוגמאות לתרועות חצוצרה (תרועת הנפת הדגל, תרועת הקשב, תרועת הצדעה),

  • האם קיימת תחושת תרועה גם בשיר, "שבחי ירושלים", אם כן היכן (על איזו מילה)?
  • מדוע משתמש המלחין בתרועה כמוטיב חוזר.

5. בבית הכנסת המזרחי סידור הישיבה הוא בצורה שבה הקהל רואה איש את רעהו. במהלך התפילה יש שיתוף והתייחסות הדדית והקהל הינו חלק פעיל בתפילה.

  • האם בשיר "שבחי ירושלים" יש דוגמה ל"שירת מענה" המבוססת על חזרות של הקהל אחרי הסולן /שליח צבור? בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות מתוך השיר ל"שירת המענה".
  • תנו לתלמידים להתנסות בשירת המענה. משפט המורה שרה ומשפט התלמידים. החליפו תפקידים -תלמיד ימלא את מקום המורה.

 


מה למדנו?

  • הבחנה בפיסוק המוזיקלי  ובמבנה השיר.
  • הבחנה בין חלקים זהים ושונים ביצירה.
  • מאפייני "זמר מזרחי"- "שירת מענה" , מקאם, רצ'יטטיב, סלסולים, כלי נגינה אופייניים.
  • ליווי בתוספת תבניות מקצב חוזרות.
  • הבנת הקשר בין הטקסט לאופיו של השיר.
  • מעקב אחר הפרטיטורה של השיר. 

 

 

סימנייה