שיר של יום - ירושלים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

למורים: הציגו את שם השיר ובקשו מהתלמידים להתייחס על פי רצונם להיגדים ב"ענני המחשבה"  שיירשמו על גבי הלוח:

• ירושלים בשבילי היא...
• פעם ביקרתי בעיר ירושלים וראיתי...
• אני אוהב/ת בעיר ירושלים את...
• הקשר בין המילים "אור" ו"ירושלים" לדעתי הוא...

 

שיח בזוגות

בשיר 3 בתים ופזמון. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף את בן זוגם לשיח:

1. בבית הראשון מתוארת שקיעת היום, הצונחת בשקט על העיר ועוטפת אותה.

• ספרו זה לזה על דברים שאתם אוהבים יותר ופחות בעירכם/ בישוב, במושב או בקיבוץ שבו אתם גרים.
  • מה מיוחד בעירכם/ ביישוב שבו אתם גרים? באילו מקומות אתם אוהבים לשחק? 
  • מה הייתם מספרים  על אודות עירכם למבקר שהגיע לשהות קצרה? מה הייתם ממליצים לו לעשות והיכן הייתם ממליצים לו לבקר?
• אילו יכולתם לבחור, באיזו עיר/יישוב הייתם רוצים להתגורר? מדוע דווקא בעיר/יישוב זה?
• האם צפיתם פעם בשקיעה? היכן הייתם ומה ראיתם? כיצד הרגשתם? מי היה עמכם ברגע זה?
• אנשים רבים אוהבים לנסוע לצפות בשקיעה, בים, במדבר, בהרים  או בדרכם הביתה.
  מדוע לדעתכם אוהבים אנשים את השעה הזו ביום? 
• ציירו במשותף שקיעה. השתמשו בצבעים המתאימים לשעה זו של היום. בצידי הציור ציירו שני ענני מחשבה, ובהם כל אחד מכם יכתוב משאלה שאותה תביעו עם שקיעת היום.

2. "ראיתי עיר עוטפת אור
     והיא עולה בשלל צבעי הקשת
     והיא נוגנת בי כנבל העשור
     ראיתי עיר עוטפת אור".
     בפזמון מתוארת העיר ירושלים עוטפת האור. 

• אילו מחשבות והרגשות עולות בכם מתיאור העיר ירושלים כעיר עוטפת אור? 
• כתבו מילות רגש שיתארו את תחושותיכם כלפי העיר ירושלים (למורה: אהבה, הערצה, התרגשות, געגוע, גאווה, כמיהה, השתאות, התפעלותוכו')
• מה אתם חשים בעת קריאת מילות הפזמון? אילו מחשבות או רגשות עולים בכם? 

3. בבית השני בשיר, יורד הלילה על העיר.

• מה אתם אוהבים בלילה? ומה פחות?
• אילו צלילי לילה אתם אוהבים? 
• אילו יכולתם לצאת לטיול לילה, בכל מקום שבו תבחרו, לאן הייתם יוצאים לטייל?
  • מה הייתם לוקחים עמכם? ציינו 3 דברים  שתיקחו עמכם לטיול הלילי.
  • עם מי הייתם בוחרים לצאת לטיול בלילה? מדוע דווקא עם אדם זה?

4. בבית השלישי עולה השחר, יום חדש.

• שתפו, מה אתם אוהבים בבוקר?
• כיצד אתם נוהגים להתעורר בבוקר? האם אתם מתעוררים באופן עצמאי או מישהו מעיר אתכם?
• מהן הפעולות הראשונות  שאתם נוהגים לעשות בבוקר? 
• השלימו:
  • ארוחת הבוקר האהובה עליי היא...
  • משקה הבוקר האהוב עליי הוא...
  • הבוקר האהוב עליי בשבוע הוא בוקר יום...
  • בשבת בבוקר אני אוהב/ת...
  • טיול הבוקר האהוב עליי הוא...
  • לפעמים קשה לי בבוקר כש...
  • אילו הייתי מצייר/ת בוקר הייתי בוחר/ת בצבעים...

 

פעילות מסכמת במליאה

למורים: כתבו במרכז הלוח את המילה "אור".

בקשו מהתלמידים לשתף במליאה:

1. אילו מחשבות או רגשות מעוררת בכם המילה  'אור'? 

2. איזה אור אתם אוהבים? (למורה: חזק, מעומעם, חלש, בהיר, אפור...)

3. המילה 'אור' מתייחסת לא רק לאור פיזי, אלא גם לתחושה חיובית של עוצמה וכוח.

• מהן נקודות האור בחייכם (למורה: כוונו לשיח על שורשי השמחה והכוח בנקודות אור אלה). בקשו מכל תלמיד לכתוב על נקודת האור שלו על גבי דף לבן ולהרימו כך שכולם יוכלו לראות.
• מהי נקודת האור/ החוזק/ הכוח שיש בכל אחד מכם?  (תכונת אופי, כישרון או יכולת) ציינו נקודת אור שיש בכם, ונקודת אור בחבר היושב לצידכם.
• מהן נקודות האור בכיתתכם? מהן החוזקות שיש לכיתה?
• מהן נקודות האור שיש בבית הספר?
• מה הייתם רוצים לחזק בעצמכם? ציינו תחום, כישור או תכונה שהייתם רוצים לחזק.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

אוריינות: מוטיב האור

1. בשיר זה האור משחק עם החושך. בחשכה אנו רואים את האורות ברורים יותר, נוצצים יותר, ואפשר לראות אפילו אור קטן.

• הראו את מילות השיר והשמיעו אותו. בקשו מהילדים לבחור מילה או צירוף מילים של אור או של חושך. 

2. לאחר ההאזנה, תנו לכמה ילדים לשתף בכיתה את המילה ו/או הצירוף שבחרו. כתבו את המילים על הלוח, ובקשו מהדוברים להסביר את בחירותיהם. בסוף שאלו את הילדים מי בחר במילה או בצירוף זה. 

3. סדרו את הילדים בקבוצות של עד ארבעה משתתפים, שבחרו באותה מילה או בצירוף דומה.

• בקשו מהילדים ליצור תנועה או "פסל" המבטאים את המילה/צירוף ולהציגה.  אפשר להשמיע את השיר בליווי התנועות של התלמידים.

ערך במבחן: שורשים ושייכות

כותב השיר, יוסף שריג ז"ל נולד וחי בקיבוץ בית השיטה. הוא היה צאצא של משפחה ותיקה מאוד בירושלים (קישור להרחבה). בשירו הוא מתאר עיר מיוחדת ביופייה, כך הוא מבטא את אהבתו לעיר שאליה הוא מחובר בשורשי נשמתו.

• בקשו מהילדים לשאול את ההורים והסבים על מקום מוצאם, שורשיהם.
• אפשר לכתוב חיבור קצר, או לצייר ציור המלמד על השורשים המשפחתיים.
• הזמינו את הילדים לספר את סיפורי המשפחה.

 

כיתות ג׳-ד׳ 

חושים בפעולה

אוריינות:

1. השיר מבטא חוויה חושית מיוחדת. קראו את השיר וסמנו בו מילים שקשורות לחושים. 
   אפשר למיין את המילים לפי חמשת החושים. 

ראייה	שמיעה	מישוש	ריח	טעם
אור	שקט	להט	אורן	נושקת
צבע	נבל	נושקת	נושמת
מחוויר	נוגנת	חם

• שאלו את התלמידים: 
  • אילו חושים בולטים בשיר? (ראייה ושמיעה) 
  • מהו הקשר הקיים בין החושים? בקשו נימוקים (השלמה, ניגוד, חוש אחד משמש רקע לאחר, מבליט את האחר וכו')
  • איך החושים עוזרים לנו לתת אור לירושלים?

ערך במבחן:

בשיר מופיע הנבל שהוא אחד מכלי המיתר המוזכרים במקרא. בתרבות היהודית יש מסורת מוזיקלית ארוכה מאוד - כלים רבים מופיעים במקרא, וגם תיאורים של תרבות הנגינה והשירה של הלוויים שהתקיימה בבית המקדש שבירושלים. שם התוכנית שלנו, "שיר של יום"  מזכיר את שירת הלוויים, אשר ניגנו ושרו שיר מיוחד בכל יום בשבוע. 

עם חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון, והיציאה לגלות, העולם המוזיקלי השתנה. מזמור קל"ז בתהילים מתאר את המצב בזמן הגלות הראשונה לבבל (עיראק של היום).

1. ספרו לילדים בכמה מילות רקע על מרכזיותה של המוזיקה בימי בית המקדש הראשון. חשוב להדגיש שהמוזיקה מבטאת את הלך הרוח של בני האדם ושל האומה כולה. כמו כן הזכירו שבאותה תקופה ירושלים ובית המקדש היו הלב הפועם של העם, ועם החורבן המצב השתנה.

• שאלו את התלמידים, מה לדעתם יהיה הביטוי המוזיקלי למשבר הקשה?
  • קראו יחד עם התלמידים את הפסוקים א, ב, ד בתהילים קלז והסבירו לפי הצורך.
  • שאלו: מדוע היהודים כבר לא רצו לשיר? 

2. בחברותות: בקשו מהתלמידים לקרוא שוב את השיר ולדון בשאלה מה היחס בין הכינור במזמור לבין הנבל בשיר.

לסיכום: תליית הכינורות היא סמל לאבלו של העם כאשר הוכרח לחיות את חייו שלא במולדתו – ארץ ישראל וירושלים. השיר, לעומת זאת, מתאר מציאות שבה ירושלים שבה להיות עיר בירה במדינה ריבונית, במציאות של חופש, כשהעם יכול לשוב ולבטא רגשות שמחה בשירה ובנגינה.

 

כיתות ה׳-ו׳

ו"יו החיבור

אוריינות:

• הסבו את תשומת ליבם של התלמידים לשם השיר: "אור וירושלים". היוצר בחר לחבר בוי"ו החיבור את שני השמות.
• הזמינו את התלמידים למצוא לפחות שני ביטויים של החיבור בין אור לבין ירושלים בשיר. (למשל: "ראיתי עיר עוטפת אור", "אַךְ שַׁחַר, כְּבָר כִּפַּת זָהָב שֶׁלָּהּ אוֹדֶמֶת")
  במליאה שאלו: כיצד האור משפיע על המראה של העיר? מדוע לדעתכם מחבר השיר בחר לתאר את העיר בלילה?
• הזמינו את התלמידים לתת ביטוי חזותי למשפטים שבחרו בשיר. 

ערך במבחן: 

ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל, וגם סמל להמשכיות החיים היהודים. במשך 2000 שנות גלות זכר העם היהודי את העיר בתפילה, בטקסים ובכל מהלך חייו, ונשבע לא לשכוח אותה (בעיקר בטקס שבירת הכוס בחופה), כמו שכתוב בתהילים קלז, פסוקים ה-ו. 

1. קראו את הפסוקים עם התלמידים ועמדו על המשמעות  של כל שורה בחיי היום-יום:

• מה המשמעות של אובדן יד ימין?
• מה המשמעות של הלשון הדבוקה?
• מה המשמעות של "על ראש שמחתי"?
• כיצד אנו זוכרים? (למשל: התפילה לכיוון מזרח, אמירת הפסוק בחתונות, השארת פינה בבית בלי צבע).
• למה לדעתכם היה צורך לזכור את ירושלים? האם הצורך קיים גם היום? בקשו מהתלמידים נימוקים לתשובותיהם.

2. בזוגות, הציעו לתלמידים לבחור מהשיר ביטוי או תמונה שדרכם היו רוצים לזכור את ירושלים. בקשו מכל זוג לכתוב בצורה אסתטית את בחירתו ותלו את המשפטים על הלוח או על קיר. הזמינו את התלמידים להציג את עבודתם.

 

לסיכום: 

• ביררנו את היחס בין האור ובין החושך.

• למדנו על הזיקה לירושלים.
• דנו במשמעות הזיכרון. 
• למדנו טקסט מרכזי והעמקנו בו בליווי קריאת מקורות.