שיר של יום - ירושלים

זרקור מוזיקלי

מצורפים 3 נספחים

השיר "אור וירושלים" נכתב והולחן ע"י יוסף שריג בשנת 1972 לרגל חגיגות 5 שנים לאיחוד ירושלים. לחנו של השיר מבטא באופן מלודי את מהלך ההארה הפיזית והנפשית (מראה העיר ותחושת המביט) המתואר בשיר. בתי השיר, המתארים שעת יום חשוכה יחסית (ערב, לילה, שחר) פותחים בצלילים נמוכים ומלודיה מונוטונית. בהמשכם עליה לצליל הדומיננטה "הנוסכת" את אורה על חציו השני של הבית - בו מתואר האור (קרן שמש בשקיעה, פנסים, זריחה) בצלילים גבוהים יותר. מילות הפזמון מעצימות את האור והתרוממות הרוח, והלחן בהתאמה - בעלייה מלודית שמעצימה "ומאירה" את השיר.   אזכורו של "נבל העשור" בשיר מזמן לימוד אודות כלי נגינה ייחודי זה, הנבל וכן אזכוריו במקורות: "הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ" (תהלים לג, ב), "וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת אֶל בֵּית יְהוָה" (דברי הימים ב כ כ'ח), "הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר"(תהלים, ק"נ, ג').

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א-ב

1. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר מילותיו:

• מה מסמנת החלוקה בין המלים בכחול למלים שבאדום? (למורה – בכחול תיאור שעת היום, ובאדום – האור המאיר אותה)
• לאיזה מחלקי הבית מתייחס הפזמון וכיצד זה מתבטא, במלים? במנגינה?
• בחרו בגרף המתאים לתחילת הבית ולתחילת הפזמון (נספח 1, שאלה 2), והסבירו כיצד מתארת המנגינה "אור וחושך" בשפת המוזיקה. היעזרו במחסן המוזיקלי הנמצא בנספח 1.

2. שירו את הפזמון החוזר עם התלמידים ושאלו - איזה כלי נגינה מוזכר במילים? מי מכיר את הכלי? כיצד הוא נראה? כיצד מנגנים בו? לאיזו משפחת כלים הוא שייך? (למורה – אם התלמידים לא מכירים ניתן לבקש מהם לנסות לנחש לפי השיר ולרשום את הניחושים על הלוח).

3. צפו בסרטון נגנית הנבל (אליסה סדיקובה), וענו על השאלות ממשימה 2. 

• מדוע לדעתכם בחר המשורר בנבל לשיר זה?
• האם אתם מכירים שיר ירושלים נוסף שבו נזכר כלי נגינה בפזמון החוזר?
  (למורה – הצג לתלמידים את הפסוקים מן התנ"ך בהם מוזכר הנבל והקשרו לירושלים). 

 

כיתות ג-ד

1. השמיעו שני ביצועים שונים לשיר: ביצוע הגבעטרון, וביצוע צמד הפרברים. השוו ביניהם  בעזרת הטבלה בנספח 2. שאלו:

• איזה מהביצועים רב-גוני יותר מבחינה מוזיקלית?
• מה מוצא חן בעיניך בכל אחד מהביצועים? מה לא? 

2. "עיר עוטפת אור" – זיקה בין מלים ומנגינה – הציגו את תווי השיר שבנספח 2:

• היכן בשיר מופיעה שורה זו, וכמה פעמים היא חוזרת? (למורה – השורה "עוטפת" את הפזמון באופן מוחשי בהופעתה בתחילתו ובסופו).
• כיצד "עוטף" הקו המלודי של השורה "ראיתי עיר עוטפת אור" את הפזמון? (למורה – בתנועה מלודית נגדית: בתחילת הפזמון עולה-ויורדת, ובסיומות יורדת-ועולה).  

3. שאלו: איזה כלי נגינה נזכר בשיר, ומה ידוע להם עליו? באיזה שיר ירושלים ידוע נזכר כלי נגינה אחר בפזמון? (למורה – כינור בשיר "ירושלים של זהב"). 

4. צפו בסרטון "בין המיתרים":

• מה דומה ומה שונה בין הכלים?
• מדוע נבחרו כלים אלה לשירי ירושלים? (למורה – הצג את הפסוקים התנכיים הקושרים בין הכלים והקשרם לירושלים).

 

כיתות ה-ו

1. רשמו על הלוח את צלילי אקורד הטוניקה המינורית (רה מינור) ושירו אותם בסולפז'. שירו בקולכם את הבית הראשון והפזמון, ובקשו מהתלמידים לרשום את הצלילים הארוכים שעליהם נחה המנגינה במקומות המתאימים בטקסט (נספח 3):

• היכן נשמעת המנגינה "חשוכה" יותר והיכן "מוארת" יותר? מדוע? (למורה – גובה הצליל, כיווניות מלודית: מונוטוניות, עולה, יורדת).
• איזה אלמנט מוזיקלי נוסף יכול להשפיע על גוון הצליל? (למורה – התזמור: סוג הכלי או הקול). 

2. השמיעו את השיר בביצוע הגבעטרון, ובקשו מהתלמידים למלא את הגוונים המוזיקליים השונים הנשמעים בעיבוד הקולי ובתזמור בעזרת "פלטת" הגוונים- סעיף 2 שבנספח 3).  

3. הכרות עם נבל וכינור בסרטון "בין המיתרים" – ראו פעילות 3 לכיתות ג-ד.

 

מה למדנו?

• הכרות עם כלי הנגינה: נבל וכינור, וזיקתם המקראית בשירי ירושלים.
• זיקה בין מצלול ומלל דרך אזכורים של "חושך" ו"אור" בשיר 
• המושג "גוון מוזיקלי": במשלב (גבוה-נמוך), בקול האדם, בתזמור.
• "ציור מילים" באמצעות מוזיקה: שורה חוזרת המולחנת בתנועה מלודית נגדית ("עוטפת").
• פיתוח שמיעה וסולפז': אקורד הטוניקה, הבחנה בין גבוה לנמוך, עליה וירידה מלודית, מונוטוניות, זיהוי גוון כלי וקולי.

אור וירושלים - תווים