שיר של יום - ירושלים

זרקור מוזיקלי

פיוט זה מתאר את שיבת ישראל לארצו בתום הגלות. השמחה ניכרת בלחן הקצבי והמז'ורי (במקאם עג'אם המקביל למז'ור המערבי)  ובמילים הרוויות ביטויי שמחה ונחמה. לפיוט שני חלקים מוזיקליים: בכל בית המשפט הראשון חוזר פעמיים כעין פזמון, ושני המשפטים הבאים מולחנים כיחידה מוזיקלית ארוכה, מפותחת ובצלילים גבוהים. הפיוט אהוב ונפוץ כיום בכל קהילות ישראל, ונהוג לשיר אותו בשמחות. הפייטן, שמעון בן ניסים, היה איש חינוך ידוע בבגדד וחזן בקיא במוזיקה הערבית האומנותית. הוא כתב את הפיוט טרם קום המדינה כדי לעודד את יהודי בבל לעלות ארצה בשמחה. שמעון בן ניסים עצמו עלה לארץ בשנת 1951 כדי לראות את התגשמות הגאולה המתוארת בפיוט.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א'-ב'

1. נגנו את חלק א' ללא מילים. בקשו מהתלמידים להרים יד בכל פעם שהמנגינה "נחה" על צליל ארוך. נגנו שוב ובקשו מהתלמידים ללכת במרחב ולעצור בכל פעם שהמנגינה "נחה" בצליל ארוך. בררו עם התלמידים כמה צלילים ארוכים הם שמעו והאם הם היו במקומות קבועים (למורה: בחלק א' ארבע תיבות שכל אחת מהן מסתיימת בצליל ארוך או מסולסל).

2. נגנו את כל מנגינת הפיוט מספר פעמים. בקשו מהתלמידים לנוע במרחב בהתאם לתרגול בחלק א', ולעצור בכל פעם שישמעו מנגינה אחרת- חלק ב'.

3. האזינו לפיוט ובקשו מהתלמידים לנוע כפי שתרגלו בחלק א', לעמוד בחלק ב' ולנוע בחופשיות אם ישמעו מנגינה אחרת. שאלו את התלמידים:

• איזה חלק פותח את הפיוט? (חלק א'/ חלק ב'/ מנגינה אחרת)
• האם חלק א' חוזר לאורך הפיוט?
• איזה חלק חותם את הפיוט? (חלק א'/ חלק ב'/ מנגינה אחרת)
• האם חלק ב' חוזר לאורך הפיוט?
• במה שונות המנגינות האחרות שנשמעו מחלקים א' ו ב'? (אלו מנגינות כליות בלבד, ללא שירה)

4. השתמשו בכרטיסיות בנספח 1 ובקשו מהתלמידים להאזין וליצור את סדר הפיוט. 

5. כתבו על הלוח את המילים של חלק א' בכל אחד מן הבתים ושירו אותן עם התלמידים. הסבירו את משמעות המילים. האזינו והצטרפו בשירה לחלק א'. בחרו תלמיד שיעקוב אחר מבנה הפיוט בכרטיסיות.

6. ספרו כי הפיוט נכתב לפני קום המדינה, כדי לעודד את היהודים לעלות ארצה. שאלו: היכן נכתב הפיוט לדעתכם? התייחסו לאופי המנגינה ולכלים המנגנים בביצוע.

7. לסיום שירו את הפיוט ללא ההקלטה: בחלק א' שירו ביחד עם התלמידים ובחלק ב' שירו סולו. 

 

כיתות ג'-ד'

1. האזינו לפתיחה הכלית. שאלו: לאיזה אירוע מתאימה המנגינה? (למורה: עודדו את התלמידים לתאר את המנגינה במילים שלהם ודלו כמה שיותר מידע: כלי נגינה, מפעם, מוצא המנגינה ורגשות. אפשר לבקש מהתלמידים לנוע לצלילי המנגינה ולשים לב לתנועות שהם בוחרים.)

2. הציגו את מילות הפיוט (בדפים או הקרינו), האזינו ובקשו מהתלמידים להקיף את השורות ששרים פעמיים. 

3. שאלו: על מה מספר הפיוט? הסבירו כי פיוט הוא שיר השייך למסורת ישראל, כתוב בשפה גבוהה ופעמים רבות משובצות בו מילים וביטויים מהתנ"ך. ספרו בקצרה על הרקע לכתיבת הפיוט.

4. לאחר האזנה נוספת בקשו מהתלמידים להשלים את הפסקה בנספח 2. האזינו שוב והצטרפו בשירה.

5. הפיוט מורכב משני חלקים מוזיקליים (ראו פירוט בפסקת הרקע), נגנו או זמזמו את אחד החלקים או קטע מתוכו ובקשו מהתלמידים לזהות באיזה חלק מדובר. 
    קראו את המשפטים בנספח 2 ובקשו מהם לשייך כל משפט לחלק המוזיקלי המתאים.

6. השמחה באה לידי ביטוי לא רק במילים ובלחן אלא גם בקטעי הנגינה והאלתור שבביצוע. הציעו לתלמידים מגוון כלי נגינה ובקשו מהם לבחור כלי ולהביע באלתור תחושת שמחה. 

 

כיתות ה'-ו'

1. תרגלו עם התלמידים שירה של סולם מז'ורי וסולם מינורי. שאלו: אם ברצונכם לכתוב שיר שמח, באיזה סולם תשמשו?

2. האזינו לפתיחה לפיוט ובקשו מהתלמידים לזהות את הסולם. שאלו: אילו מרכיבים נוספים, מלבד הסולם, תורמים לתחושת השמחה במוזיקה? 

3. התבוננו במילות הפיוט והאזינו. שאלו: מהי הסיבה לשמחה בפיוט? (למורה: חלצו מן הפיוט מילים שיעזרו בהבנה: מבשר שלום בבניין עירך, ושבו בנייך לגבולך...) ספרו בקצרה על הרקע לכתיבת הפיוט.

4. האזינו שוב ובקשו לסמן תוך כדי האזנה את המשפטים החוזרים פעמיים. לאחר ההאזנה חזרו על המשפטים שסומנו בשירה.

5. לוו את שירת הפיוט בתזמור המופיע בנספח 3. לימדו לנגן במטלופון או בחלילית את חלק א', וללוות במקצב באמצעות דרבוקה את חלק ב'. 

6. ספרו לתלמידים כי הסולם המז'ורי במוזיקה המערבית מקביל באופיו למקאם (סולם) עג'אם, במוזיקה הערבית שאליה משתייך הפיוט. הציעו לתלמידים לאלתר מנגינות בסולם המאז'ורי בקלידים, מטלופון או חלילית. 

 

מה למדנו?

• זיהוי מנוחות במנגינה
• הכרת מבנה הפיוט וחלקיו
• מאפיינים מוזיקליים לביטוי שמחה
• תרגול שירה של סולם מג'ורי וסולם מינורי
• תזמור: ליווי הפיוט בנגינה ובהקשת מקצב
• יצירה: הבעת שמחה באמצעות אלתור בתנועה ובכלי נגינה

מה נאוו - תווים