דילוג לתוכן

שיר של יום - ירושלים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

הפיוט "לדוד שיר ומזמור" הינו שיר אהבה וגעגועים לירושלים, המתאר את ייחודיותה, דמותה וקדושתה של ירושלים באמצעות מילים וביטויים מהמקורות

לילדים צעירים:

1. "החפץ שלי"

  • בקשו מהתלמידים להביא עמם לכתה חפץ אליו הם קשורים באופן אישי. לחילופין, ניתן לבקש מהתלמידים לצייר אותו.
  • הניחו את החפצים (או הציורים) במרכז המעגל והציגו בפני הילדים את המשימה: "ההורים ואני הכנו לכם הפתעה ואספנו חפצים שאהובים עליכם ושאתם מתגעגעים אליהם כשהם לא נמצאים אתכם. לכל חפץ - הסיפור שלו. כל אחד בתורו ייכנס למעגל, יזהה את החפץ שלו ויספר לנו סיפור שקשור בו ובחפץ שלו." 
  • אפיינו את הכיתה על פי מגוון החפצים שהוצגו.
  • הציעו לתלמידים להתחלק לקבוצות על פי קווי דמיון בין החפצים שהובאו. בתוך כל קבוצה בקשו מהתלמידים למצוא בניהם קווי דמיון נוספים.

סכמו:

  • במה החפץ עשוי לעזור לכם במהלך השנה?
  • מתי מומלץ להיזכר בחפץ זה?

 

2. "אני מתגעגע"

בקשו מהתלמידים לספר על חוויה שחוו ושהיו מעוניינים לשחזר אותה מתוך געגועים. ניתן לבקש מהתלמידים לצייר את החוויה או את הדמות שאליה הם מתגעגעים.

שאלו:

  • מהו המקום הזה?
  • מי היא הדמות הזו?
  • מה במקום גורם לך להתגעגע?
  • מה הייתה החוויה?
  • אילו רגשות עולים בכן כשאתם נזכרים בחוויה?
  • כיצד החוויה יכולה לסייע לכם בטווח רחוק?

סכמו:

  • מהו געגוע?
  • כיצד געגוע עשוי להיטיב אתכם?
  • מה למדתם על עצמכם?

 

לילדים בוגרים:

1. מביעים רגשות

  • פזרו תמונות של אנשים בגילאים שונים ובמצבים שונים: ילדים, מבוגרים, קשישים  (למורה: השתמשו בתמונות גזורות מעיתונים, פלקטים וכדומה) 
    • בקשו מהתלמידים לבחור תמונה "המדברת" אליו, ולנסות לשתף את התלמיד היושב לצדו בניחוש שלו - אילו רגשות מביעה הדמות? מה היא מרגישה?
    • במליאה: בקשו מתלמידים מתנדבים להציג את תמונתם, ולציין את הרגש או את הרגשות שהדמות מביעה על פי השערתם.
    • בקשו מהם להסביר: על-פי מה זיהו את הרגש שחשה הדמות בתמונה.
  • חלקו לכל תלמיד פתק מקופל בו מופיע שם של רגש מסוים כמו כעס, צער, תסכול, כאב, פחד, בדידות, תוקפנות, אהבה, חיבה, שלווה, שביעות רצון, אושר, בושה, געגוע, עלבון, גאווה ועוד .בקשו מהתלמידים להציג בפנטומימה בעזרת הבעות פנים ותנועות גוף את הרגש המופיע בפתק. שאלו:
    • בקשו מהתלמידים לנסות לנחש איזה רגש ניסה המציג להדגים.
    • באיזה מצב חווים את הרגש המדובר?

 

2. זינוק למחר - חולמים עתיד

  • פעילות בזוגות: 
    בקשו מהתלמידים לתאר לעצמם שכעת תקבעו פגישה לעוד חמש שנים... כל משתתף יתבקש להביא למפגש סיפור על שיפור באיכות החיים שלו, חוויה של הצלחה בלימודים או בחברה או בכל תחום אחר "שהיה" לו  בחמש השנים הבאות (מקום אליו זינק). שאלו: 
    • תאר את הרגשות והמחשבות שלך
    • מה היה השינוי?
    • מה גרם לך לתחושה טובה?
    • מה יש בך שאפשר את התחושה הזו?
    • האם היו תחנות בדרך לשינוי בתחושה?
  • פעילות ברביעיות: 
    • שתפו זה את זה בסיפורים של חשיבה חיובית על עתידכם.
    • איך תוכלו להגיע אל המקום שאליו אתם שואפים?
    • בדקו את התרומה של מחשבותיכם על השינוי בעתיד. 

סכמו: 

  • בקשו מכל קבוצה להציג ספור נבחר של ראייה חדשה של העתיד. 
  • האם יש מכנה משותף בין הסיפורים ובין המספרים?
  • מה יעזור לנו ליצור תמונה טובה של העתיד? 
  • את מי ניתן לגייס לעזרתנו לשם כך?

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

הפיוט "לדוד שיר ומזמור" הינו שיר אהבה וגעגועים לירושלים, המתאר את ההיבטים הרבים בדמותה ובסיפורה של העיר, באמצעות עשרות ביטויים מקראיים. 

הפיוט נכתב במאה ה- 18, כאשר ירושלים היהודית עומדת בחורבנה מזה כ- 1800 שנים, נשלטת ע"י העות'מנים. 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'

אוריינות:

השמיעו לתלמידים את הביצוע של יונתן חוטה.

שאלו:

  • במה או במי עוסק השיר? איזו מילה חוזרת בו פעמים רבות?
  • האם המנגינה שמחה, עצובה?
  • מה לדעתכם מספר השיר על ירושלים?

הסבירו לתלמידים שזהו שיר געגועים לירושלים, שנכתב לפני 250 שנה במרוקו. הדגישו כי באותה תקופה כמעט ולא היו יהודים בירושלים, ובית המקדש, שהיה הסמל של הקיום היהודי בירושלים, חרב ועם ישראל היה מפוזר במקומות שונים בעולם. 

חלקו לתלמידים את מילות השיר (בחרו מתוך ארבעת הבתים הראשונים). הגדילו או הדגישו בצבע את הביטויים המבטאים שמחה ואופטימיות (למורה: שִׁיר וּמִזְמוֹר בְּתֹף וּבִמְצִלְתַּיִם / מִמֶּנָּה תֵּצֵא אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה מְפֹאָרָה וכיוצ"ב.)

הסבירו את המילים הקשות ושאלו: מה משותף לכל הביטויים? (למורה: אלו הם השבחים של העיר בעבר – וגם בעתיד: שירה ונגינה, יופי, אור, תורה – חיים של צדק חברתי, שמחה).

ערך במבחן:

לשנה הבאה בירושלים – געגועים לירושלים

רשמו על הלוח: "לשנה הבאה בירושלים" ושאלו: מי מכיר משפט זה? מתי הוא נאמר? על מה הוא  מספר? (למורה: הנחו את התלמידים להתייחס לרעיון הגעגוע לירושלים במהלך שנות הגלות).

  • הציגו לתלמידים מספר תמונות מתוך המצגת מצגת לנושא השנתי תשע"ז- ירושלים
  • בקשו מהם לבחור את התמונה המבטאת את ביטויי השמחה המופיעים בפיוט והזמינו אותם לצייר ציור המתאר את ירושלים בהשראת הפיוט והמצגת.

 

כיתות ג'-ד'

לאחר שמיעת השיר וקריאת מילותיו הביאו בפני התלמידים את הרקע הכללי, ודונו בקצרה באווירה האופטימית של השיר ובביטויי התקווה לגאולה, ושמחת בניין העיר ושיבת העם לעירו.  

אוריינות:

לדוד שיר ומזמור 

בקשו מהתלמידים לחפש ולהעתיק את הפסוקים הבאים בספר תהלים: תהל' ג:א; תהל' כג:א; תהל' ס"ה:א; תהל' צ"ב:א. 

שאלו: מה משותף לכל הפסוקים הללו? מדוע בחר המשורר לפתוח כך את שירו? הפנו אותם לשמו של משורר הפיוט – דוד. (למורה: המשורר משתמש בביטויי הפתיחה הללו בהשראת מזמורי תהילים, שחלקם היו מושרים בבית המקדש. בכך הוא "מצרף" את שירו כמעין תוספת חדשה למזמורי תהלים. כמו כן באזכור שמו, "דוד", הוא מרמז לשמו של דוד המלך, שעל פי המסורת חיבר את מזמורי תהילים.)

ערך במבחן:

שיר מזמור – השירה והנגינה בירושלים ובספר תהלים

בתוף במצלתיים: 

שאלו: האם אתם מנגנים בכלי נגינה או משתתפים במקהלה? שתפו בחוויית השירה והנגינה עבורכם.

בקשו מהתלמידים לפתוח את תהלים פרק ק"נ, ולרשום את שמות כלי הנגינה שמופיעים בפרק:

  • איך מצטיירת עבודת בית המקדש על פי תיאור זה?
  • בבית המקדש התקיימה פעילות נוספת. מהי? (למורה: הקרבת קרבנות.) 
  • המשורר איננו מציין את הקרבת הקורבנות אלא מתרכז בנגינה ושירה. מדוע? איזו אוירה ביקש ר' דוד חסין, לתאר באמצעות בחירה זו?

בקשו מהתלמידים להעתיק מתוך הפיוט לפחות עוד שני ביטויים מעולם השירה והנגינה. 

  • מה מתארים ביטויים אלו? מתי על פי הפיוט הם יתקיימו?
  • האם לדעתכם ניתן לומר שהם כבר מתקיימים? הסבירו.

 

כיתות ה'-ו' 

פתיחת הפעילות זהה לפעילות לכתות ג'-ד'.

אוריינות:

הציגו לתלמידים את השורות העוסקות בסנהדרין.

שאלו: מה מספרות שורות אלה על הסנהדרין?

ערך במבחן:

מציון תצא תורה - ירושלים כמרכז הנהגה מדינית, דתית ושיפוטית.

שאלו: איזה היבט חשוב בדמותה של ירושלים בא לידי ביטוי בתיאור הסנהדרין? (למורה: היותה מרכז מדיני, שיפוטי; ישיבה בחצי גורן מעידה על עבודת צוות, שקיפות וקשר עין בין חכמים והעדים. כאן הביטוי "תצא תורה" הינו בעל משמעות של חוק משפט וצדק.)

  • בקשו מן התלמידים לציין איזה מוסדות הנהגה שוכנים כיום בירושלים, (הכנסת, בנייני הממשלה, בית המשפט העליון) מה תפקידיו של כל מוסד ומה המשמעות של מיקום מוסדות אלו בירושלים?
  • הזמינו את התלמידים לציין אילו מוסדות נוספים, בתחומים אחרים, למשל התרבות וההשכלה, נמצאים בירושלים (למורה: מוזיאון ישראל, האוניברסיטה העברית) והתייחסו למשמעותם כמייצגים "תורה" במובן השכלה, תרבות, מדע.
  • בקשו לבחור מתוך הפיוט בית או משפט אחד מתיאורי ירושלים המתאר אותה כמרכז מדיני, שיפוטי, רוחני או תרבותי, לכתוב אותו במילים שלהם ולציין איך ירושלים של היום משמשת כמרכז בתחומים אלו.

 

לסיכום:

  • הרחבנו בנושא הגעגועים לירושלים ובביטויי השמחה של עם ישראל החוזר לעירו.
  • היכרנו את אחד המאפיינים של הפיוט – שיבוץ ביטויים מן המקרא. 
  • הרחבנו בנושא הנגינה כביטוי לרוחניות בעבודת המקדש. 
  • עסקנו בחשיבותה של ירושלים כמרכז תורה בעבר וכיום. 

סימנייה

Whoops, looks like something went wrong.