שיר של יום - ירושלים

זרקור מוזיקלי

מצורפים 2 נספחים

פיוט "לדוד שיר ומזמור" נכתב במרוקו במאה ה- 18 על ידי אחד מגדולי הפייטנים - הרב דוד חסין. פיוט זה מושר בשבת כחלק משירת הבקשות. הפיוט מתאר את אהבת המשורר דוד חסין לירושלים וגעגועיו אליה. למנגינת הפיוט שני חלקים, כל חלק מורכב מארבעה משפטים מוזיקליים. חלק א משמש כפזמון חוזר (השורה הראשונה של הפיוט) לכל שאר השורות מנגינה דומה והפייטן שר את כל אחת מהן על פי המנגינה של חלק ב. 
ביחידת לימוד זו נעסוק בפולקלור המוזיקלי שמקורו במרוקו: כלים אופייניים, אופן הליווי וסגנון השירה. 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'

1. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט "לדוד שיר מזמור" ולבדוק את הדברים הבאים:

• מהם חמשת הכלים המלווים את שירת הפייטן? 
• אלו שמות כלי נגינה מוזכרים בשיר?

(למורה: הכלים הלוקחים חלק בביצוע זה שייכים למוזיקה המגיעה ממזרח בהם שני כלי מיתר: עוּד- כלי פריטה, כינור- כלי קשת (הנוכח בכל מסורות הנגינה ) נאי- חליל ערבי העשוי קנה סוף ושניים מכלי ההקשה: תוף מרים ודרבוקה.  הכלים המוזכרים בשיר הם תוף ומצלתיים)

2. האזינו לקטעי הנגינה הבאים ונסו לענות על השאלות הבאות: ממה עשוי הכלי, כיצד מפיקים ממנו צליל, האם התפקיד שמנגנים עליו הוא על פי מנגינה כתובה או מאולתרת.

האזנה לעוד,
האזנה לנאי,
האזנה לכינור בהפקת צליל המזרחית, 
האזנה לדרבוקה,
האזנה לתוף מרים.

3. שחקו במשחק זיהוי: חלקו את הכיתה לשש קבוצות: זמר, חליל- נאי, עוּד, כינור, תוף מרים ודרבוקה.

4. האזינו לפיוט, כל קבוצה מניעה ידיים לצלילי המוזיקה רק כאשר הכלי שלה סולן. כאשר כולם מנגנים יחדיו: מניחים את הידיים על הירכיים ונחים.

5. מהם שמות המקומות והדמויות המופיעים בשיר? (למורה: דוד וירושלים) האזינו בשנית ועיינו במילות הפיוט. בכל פעם שמופיעה המילה 'ירושלים' לוו אותה בתנועות ידיים היורדות בזו אחר זו. (למורה: בהתאם לירידה המלודית במילה זו)

 

כיתות ג'-ד'

בהמשך לפעילויות שהוצאו בסעיפים הקודמים.

1. הציגו את התרשימים המצורפים בנספח 1 , תרשימים אלו מבטאים את מנגינות השיר. בצעו משחק לזיהוי מנגינות. נגנו או שירו אחת מהמנגינות ללא מילים, ובקשו מהתלמידים לזהות את התרשים המתאים לה. לאחר התרגול אתרו את המנגינות הזהות בשני החלקים (למורה: מנגינות 3-4)   

2. שאלו את התלמידים מה המשמעות של סימן הבית המופיע בתרשים. הגדירו את צליל הבית כצליל הטוניקה. שוחחו עם התלמידים על המשמעות של צליל הטוניקה כצליל הבית.

3. שירו את הפיוט ובקשו מהתלמידים להרים את היד בכל פעם שהם שומעים מנוחה על צליל הבית. בדקו על באיזו מילה נחים על צליל הבית ושאלו את התלמידים כיצד זה משרת את תוכן השיר. (למורה: המילה "ירושלים" מסיימת את כל השורות בשיר. צליל הבית מסיים את המילה ומבטא הגעה מוזיקלית אבל גם תחושת בית בעיר ירושלים)

4. חזרו אל התרשימים שבנספח 1. האזינו לפיוט והזמינו שני תלמידים שיעקבו אחר התרשים - התלמיד הראשון יעקוב באצבעו אחר התרשים של חלק א והתלמיד השני יעקוב באצבעו אחר התרשים של חלק ב'.

5. דונו: האם התרשימים מייצגים את כל הצלילים שהכלים מנגנים? נהלו שיח בנוגע לאופי השירה והנגינה במסורת המזרח (למורה: מסורת העשירה באלתורים וקישוטים קוליים וכליים הנקראים סלסולים)

6. ספרו כי בעבר נהגו כותבי פיוטים להנציח את שמם בתוך הפיוט באמצעות אקרוסטיכון (למורה: אקרוסטיכון הוא חתימת שמו של המשורר באות הראשונה של כל שורה/ בית. הפיוט "לדוד שיר ומזמור" מורכב מרצף שורות ולכן שמו של המשורר חתום באות הראשונה של כל שורה כנסו לקישור שבו מופיעות כל מילותיו של הפיוט, גם אלה שהפייטן לא שר בביצוע ששמעתם. האקרוסטיכון הוא: לדוד בן חסין חזק בר' (=בן רבי אהרן)

 

כיתות ה'-ו'

בהמשך לפעילויות שהוצאו בסעיפים הקודמים.

1. שתי הצעות לפעילות יצירתית: 

• בקשו מהתלמידים לבחור נושא קרוב לליבם ולכתוב שיר קצר על פי אקרוסטיכון של שמם. לאחר מכן, בקשו מהם לנסות להלחין את השיר שנוצר או להתאים אותו ללחן קיים. 
• בקשו מהתלמידים לחלק את שמם המלא להברות ולהמציא מנגינה פשוטה כמספר ההברות. עליהם לתעד אותה בגרף, בתווים, ו/או באמצעות הקלטה. לאחר מכן כל תלמיד ישיר את שמו על פי הצלילים שבחר ובפעם השנייה ישיר  את המנגינה בתוספת קישוטים לבחירתו.  

2. בנספח 2  22 כרטיסיות המחלקות את הפיוט לחלקי הביצוע השונים, האזינו לפיוט וסדרו את הכרטיסיות בהתאם להתפתחות הביצוע. (למורה: ניתן לבצע את המשימה ביחידים, בקבוצות או לחלק את הכרטיסיות לכל התלמידים וכל אחד יניח את הכרטיסייה שלו, בהמשך לכרטיסיות האחרות, כאשר היא תתאר את מה שקורה בביצוע) 

3. האזינו שוב (ואם צריך עוד מספר פעמים) על מנת לוודא שהכרטיסיות הונחו בסדר הנכון. (למורה: בהזדמנות זו כדאי לעמוד על המבנה המוזיקלי של הפיוט)

4. בדקו עם התלמידים: האם כל הכלים המלודיים מנגנים את מנגינת הפיוט? האם יש כלים המלווים את המנגינה באמצעות אקורדים? האם כל הכלים מנגנים בדיוק את אותה מנגינה? איך בכל זאת למרות שכל הכלים מנגנים את המנגינה ניתן לזהות את כל הכלים המנגנים? (למורה: מרקם הנגינה הוא הטרופוני מה שאומר שכל הכלים מנגנים על סמך אותו שלד מלודי אבל כל אחד מקשט ומגוון אותו על ידי הוספת צלילים ומשחק עדין עם המהירות והמקצב. היכולת לזהות את הכלים למרות שהם מנגנים מנגינה דומה נובע מהמרקם ההטרופוני ומהגוון הקולי של הכלים. בסגנון הנגינה הערבי הקלאסי אין ליווי הרמוני זה ההבדל המשמעותי בין הסגנון המערבי שנקודת החוזק שלו היא הציר האנכי: ציר ההרמוניה אל מול נקודת החוזק של הסגנון הערבי שנקודת החוזק שלו היא הציר האופקי: ציר המלודיה)

 

     מה למדנו? 

• מוזיקה ערבית קלאסית: כלי הנגינה, מאפייני הסגנון בשירה ובנגינה.
• ייצוג גרפי למנגינת השיר – מעקב תוך כדי האזנה ואוריינות
• צליל הבית (טוניקה) – משמעות הצליל, חתימת המנגינה בצליל הבית.
• ציור מילים – ההגעה לצליל הבית בחתימת הבתים על המילה "ירושלים".
• מושגים: כלי נגינה (עוד, נאי), טוניקה, מנוחות, סיומים, הטרופוניה, ציור מילים

לדוד שיר מזמור - תווים