דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

חופשי ומאושר - אודות השיר

אודות השיר

לפנינו שיר  שיצא לאור בשנת 1971, היה לאחד השירים האהובים באותה שנה, ואף זכה במקום החמישי והמכובד במצעד השירים השנתי. מידת הפופולריות של השיר באה לידי ביטוי, בין היתר, בהפיכת שם השיר: "חופשי ומאושר"| למטבע לשון נפוצה בחברה הישראלית.

השיר כולו מבטא הודיה על היום-יום לצד תפילה, בקשה ותקווה "להיות חופשי ומאושר", ובתור שכזה – ממלא את הקורא והמאזין בתחושת אור ויופי.

רוב השיר כתוב בפשטות: הודיה על המציאות הקיימת ובקשות לטוב יום-יומי. לצד אלה, בכמה מקומות לאורך השיר, מבקש המחבר בקשות שמשמעותן חורגת מן הקריאה הפשוטה. כך הבקשה הנוגעת לשמיים ולשמש החמה:  "לראות אותם מן הנשמה"; וכך גם הבקשה "תן לנפש שתבער". בקשות אלה מעלות את השיר למקום מעורר מחשבה, נשגב יותר ועמוק יותר.

 באופן כללי, מן השיר  עולה ההבנה כי לכל אדם ואדם יש חלומות ושאיפות שונים – אך יש בקשה אחת מרכזית המלווה כל אדם. מתוך כך נדמה כי כל השיר מכוון אל השורה התחתונה, 'תפילת התפילות', בקשה שהוזכרה כבר קודם, אך כעת מקבלת מקום מסכם ומודגש ברוח השיר:  "תן להיות חופשי ומאושר".

 

מילון

בואה - בוא

נריע - נקרא קריאות התלהבות ושבח.

 

ערכים: תקווה, חופש ואור, הבחנה בין עיקר וטפל, ראיית הטוב.

סימנייה