דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

הליכה לקיסריה - אודות השיר

אודות השיר

לשיר "הליכה לקיסריה", המוכר גם כ"אלי, אלי", מקום מרכזי בתרבות הזיכרון הישראלית, והוא בין השירים המושמעים ביותר בימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי צה"ל. בשונה משירים רבים בני-זמננו, השיר נעדר אלמנטים לאומיים והוא שיר פרטי וצנוע שנכתב ביומנה האישי של אישה צעירה בת 21. עם מותה ההירואי של הכותבת -  הלוחמת, הצנחנית והמשוררת חנה סנש - קיבל השיר משמעות חדשה והופקע מפרטיותו. 

השיר פותח בפנייה אינטימית ותמימה לאל - "שלא ייגמר לעולם", וממשיך בבקשה שהאלמנטים הבסיסיים ביותר של היקום יתמידו בהווייתם: החול, הים, המים והשמים. ובסופם, או בתוכם, יתאפשר הקיום של האדם המקווה לטוב, המתפלל לאלוהיו. השיר פותח בלשון תפילה, "אלי, אלי", ומסתיים ב"תפילת האדם" וכך נסגר מעגל: השיר הוא תפילה המבקשת שתפילת האדם תיוותר על כנה. 

מחד גיסא,  אפשר לקרוא את השיר כשיר אופטימי, המכיר ביופיו ובחיוניותו של העולם ומבקש לשומרו כך, ומאידך גיסא, עולה השאלה - מדוע התעורר הצורך לבקש זאת? האם אין  הדבר מעיד על חשש מפני האפשרות שמשהו ישתנה? שהקיום הרגוע והטוב עומד בפני ערעור? 

חנה סנש עלתה לישראל בשנת 1939, בגיל 18, אחרי שחוותה גילויי אנטישמיות בארץ הולדתה, הונגריה. בשנת 1943 התנדבה לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצת צנחנים שנועדו לצנוח על אדמת אירופה, כחלק מהמאבק בגרמניה הנאצית. במבצע זה מצאה את מותה. את השיר "הליכה לקיסריה" כתבה זמן קצר לפני הצטרפותה לצבא הבריטי, בנובמבר 1942. 

 

מילון

רשרוש - רחש, השמעת קול חלש

 

ערכים: אמונה, תקווה, חיבור לטבע, אחריות 

 

 

סימנייה