דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

הללויה וזה השיר - אודות השיר

אודות השיר

בשיר "הללויה", שזכה למספר רב של ביצועים, יש תנועה בין ניגודים - בין עצב לשמחה, בין הרס לבנייה ובין מוות לחיים. אך הניגודים אינם שוללים זה את זה, אלא מתקבצים לכדי תמונה מורכבת של מציאות-חיים, הרואה בקושי ובאתגר הזדמנות להתגברות ולהתפתחות. 

"הללויה" היא מילת תפילה, חיבור של המילים "הללו את אלוהים", ולה תפקיד מרכזי בתפילות, בשירה ובתרבות הפופולרית. בתנ"ך מופיעה המילה 24 פעמים, בעיקר במזמורים קיג-קיח בתהילים, הנכללים בתפילת הלל, שנהוג לשיר בחג ומועד. תוכן התפילה הוא הודיה לאלוהים.

בשיר שלפנינו הדובר שר 'הללויה' דווקא אחרי שהוא מתגבר על מכשולים שונים, ואפילו כשהוא עומד מול ההבנה כי מותו קרב. השיר מעורר בנו שאלות -  מדוע הדובר מודה לישות חיצונית לו, דווקא כשהוא מגלה את כוחותיו שלו? ובכלל, למה להודות כשיש קשיים? האם אפשר להזדהות עמו? 

 

מילון

הללויה – הללו את האל, מילה מרכזית בתפילות, בשירה ובתרבות הפופולרית.

קציר יומו – תוצר עבודתו היומי, שכרו, התבואה שקצר ביום זה.

דל – צנוע, מועט.

צרות החול – קשיי/בעיות היום-יום, החולין.

עומסות – מכבידות, מייצרות משקל רב. 

הבל וקלפים – דברים חסרי-משקל, חסרי-משמעות, שקל להם להתנדף באוויר.

טורח ועמל – משקיע, מתאמץ, עובד. 

(קלפים) נטרפים – מתערבבים, ביטוי שמרמז על אזלת היד של האדם בפני הגורל.

חורבן – הרס

פרושים – פתוחים, שניתן לראותם.

שולחו – נשלחו

סוף התוואי – סוף הדרך, סוף חיי. 

 

ערכים: תקווה, אופטימיות, התגברות, צניעות, משפחתיות, משמעות 

סימנייה