דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

שהשמש תעבור עלי - אודות השיר

אודות השיר

בשנת 1985 קיבל יורם טהרלב בקשה מאישה, בת לקהילה נוצרית אוהבת ישראל בארצות הברית, שיכתוב לה שיר. אישה זו הייתה חברה בלהקה של בני קהילתה שהגיעו באופן סדיר להופיע בפני חיילי צה"ל כהצדעה וכתרומה, והיא ביקשה מטהרלב שיבטא בשיר את געגועיה העזים לארץ, הממלאים את כל חייה. 

ברגישות ובקסם יצר טהרלב את השיר המחבר כל אדם לאדמה כדי לקבל ממנה כוח, ומנתב את האדם לצאת למסע למקום שאליו הוא מחובר.

בשיר סיפור שראשיתו מתגלה לנו בסוף השיר. השיר מתאר געגוע אל מקום בלתי ידוע, געגוע שמוביל לחוסר מרגוע, ומתחושה זו ישנה חתירה למגע ישיר בין האדם לאדמה ולצומח מתוכה. מתחושה זו עולה גם תפילה – לצאת למסע, למשעולים הידועים, למקום שאליו מרגישים חיבור ובית.

בשני הבתים האחרונים מתבהרת התמונה, ומובן כיוון המסע. המסע הוא למקום שאותו עזבה הדוברת, שבו חוותה חוויות ואף אהבה לראשונה, ומכאן עולה תקווה לראות שוב את היופי, את האנשים ואת הפרחים ולאהוב שוב.

את השיר שרה במקור ירדנה ארזי, וב-2010 הקליט אותו הזמר החסידי אברהם פריד. פריד יצר עיבוד חדש וקצבי לשיר, שינה את שמו ל"רק תפילה אשא" ושינה – באישור מחבר השיר – כמה ממילותיו. שינוי זה של השיר שם דגש על התפילה, והתפילה היא "שהשמש תעבור עליי" – שיתקרב כבר אור הגאולה לעם היהודי שיודע לעיתים ימים ללא מרגוע.

 

מילון

מרגוע – רוגע

אשא – אומר

משעול – שביל

כקדם – כ- קדם, כמו פעם

נושנה – ישנה

 

ערכים מובילים בשיר: תפילה ותקווה, חיבור וקשר לארץ, קִרבה לאדמה ולטבע, חיבור אנושי

סימנייה