דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות הברכה הטמונה בגשם וכן על החשיבות הגדולה שהאדם מייחס לגשמי ברכה

מומלץ לעסוק בשיר זה במהלך חודש אלול (לפני ראש השנה) או אחרי חגי תשרי, לפני רדת הגשמים הראשונים.

פעילות הכנה לשיר

1. כתבו במרכז הלוח את המשפט: "וברך את שנתנו". בקשו מהתלמידים:

  • לכתוב במחברת ברכות  שהם מאחלים לכולנו בשנה זו.
  • לשתף את חבריהם לכיתה בברכה שכתבו ובסיבה שבחרו בברכה זו.

2. נהלו שיח בכיתה: מהם הדברים החשובים לנו שהיינו רוצים להיות מבורכים בהם?

 

שיח בכיתה

1. קראו את השיר בקול רם. השיר מכיל שתי בקשות: בקשה שתשרה ברכה במעשה ידינו ובקשה שהשנה תהיה מבורכת בגשמים.

  • האם יש קשר בין שתי הבקשות? מהו?

2. א. "ברכנו בכל מעשה ידינו"

  • על אלו מעשים שביצעתם הייתם רוצים שתשרה ברכה?
  • כששורה ברכה במעשיכם, כיצד זה מתבטא?
  • מה יתאפשר לכם בזכות הברכה?
  • חברו ברכה אישית ובה בקשה להיות מבורכים במעשי ידיכם (ציינו באילו מעשים מדובר, כיצד תחול הברכה, מתי תחול כד').

   ב.  "ותן טל ומטר על פני האדמה"

  • מהי הסיבה למרכזיותה של הברכה על הגשם?
  • האם גם אתם הזכרתם את הגשם בברכות שאיחלתם לכולנו בפעילות ההכנה לשיר?

3. השיר "ברכנו" לקוח מן התפילה.

  • מדוע חיברו תפילה מיוחדת על הגשם? האם הגשם אינו תופעה טבעית המתרחשת מאליה?

4. הידעתם? בתרבויות רבות קיימות צורות אחרות של בקשות להורדת גשם: טקסים שונים ובהם ריקודי גשם או תנועה עם מקלות גשם שבהם משתמשים שבטים אינדיאנים, שירים וכד'

  • מה מלמדת עובדה זו אודות חשיבותו של הגשם בעיני האדם?
  • למי חשוב הגשם?
  • אילו תחושות, מחשבות ורגשות מעורר בכם הגשם?
  • האם אתם מצפים לגשם?
  • שתפו בחוויה מיוחדת הקשורה לגשם.

5. שירים ישראליים רבים נכתבו על הגשם. קראו את הציטוטים שבנספח (מצורף בנספח לשיר):

  • בחרו ציטוט משיר הנוגע בכם וכתבו מדוע הוא מעורר בכם הזדהות.
  • מה מוסיפים ציטוטים אלה?
  • למי מועיל הגשם? מי זקוק לו? באיזה אופן הוא מועיל? איך הוא משנה את מצב הרוח? כיצד הוא משנה את ההתבוננות והראייה? אילו סגולות אחרות מייחסים השירים לגשם?
  • באיזה אופן מתחברים שירים אלו לשיר התפילה שלנו "ברכנו"?

 

הפעלות קבוצתיות

1. חלקו את תלמידי הכיתה לארבע קבוצות והציגו להם את ארבע התחנות שבהן תעבור כל קבוצה:

  • ריקוד גשם
    הכינו מוזיקה מתאימה וכן יריעות בד ואביזרים נוספים, כגון: צעיפים, כפפות, כובעים וכד' בקשו מהתלמידים לחבר ביחד ריקוד בקשה לגשם (אפשר להיעזר בתמונות או  בסרטונים אודות טקסי גשם המופיעים באינטרנט).
  • טיפות גשם
    הביאו לכיתה 2-3 מטריות צבעוניות והכינו טיפות גשם מבריסטול כמספר תלמידי הכיתה. כל תלמיד יכתוב על הטיפה שלו איזה גשם הוא מאחל (גשם של אהבה, צמיחה, נדיבות, חברות, הצלחה וכד') ויעטר אותה בקישוט מתאים. הטיפות ייתלו בכיתה מתחת למטריות הפתוחות.
  • מקלות גשם
    מקורם של מקלות הגשם הוא בשבטים האינדיאנים. מקלות אלו שימשו, על פי אמונתם, לבקשת גשמים מאל הגשם.
    החומרים הדרושים: גלילי קרטון יציבים, קרטון עבה לסגירה, נייר דבק חזק, אורז יבש/חלוקי נחל/קטניות/זרעים יבשים מסוג אחר, ניירות צבעוניים, מדבקות, צבעים לקישוט, דבק.
    התלמידים ייצרו את מקלות הגשם שלהם ויקשטו אותם. בליווי מוזיקה מתאימה ישמיעו התלמידים קולות של גשם בעזרת המקלות שיצרו.
  • כתיבה יוצרת
    בקשו מהתלמידים לבחור דמות אנושית /חיה /מקום /צמח /מקווה מים, ולכתוב מזווית ראייתה בקשה לגשם שירד.

2. קיימו שיח בכיתה:
מה התחדש או התחדד במהלך הלימוד והפעילות על הברכה הטמונה בגשם?

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה ולפעילויות על פי קבוצות גיל  
מצורף נספח1

מילות השיר מבוססות על הנאמר בברכה התשיעית בתפילת עמידה, היא תפילת שמונה עשרה.
תפילת העמידה נאמרת על פי המסורת שלוש פעמים ביום בשעת אמירת תפילות שחרית, מנחה וערבית.
הברכה התשיעית נקראת "ברכת השנים", ובה מבקש האדם מהאל שיברך אותו ואת פרי עמלו וישלח גשמים בעיתם. היעדר גשמים בעיתם בימי קדם פגע מאוד בעבודה החקלאית ובפרנסת האדם. 
גשמים בעיתם נחשבו, ועודם נחשבים, סימן לברכה.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. השיר נקרא "ברכנו". הסבירו לתלמידים את מקור המילים של השיר.

  • ספרו לכיתה מתי ברכו אתכם? (ביום הולדת, אולי ביום הראשון של כיתה א'?), מתי אתם ברכתם אחרים?
  • במה אתם מברכים את עצמכם היום?
  • מהי הברכה העיקרית שמבקשים מהאל בשיר?  מדוע הגשם נחשב לברכה? האם הגשם חשוב היום בדיוק כפי שהיה פעם? הסבירו.

2. בשיר נאמר "ברכנו בכל מעשה ידינו". בימי קדם מלאכות רבות נעשו בידיים ובני אדם ביקשו מהאל שיברך אותם במלאכתם. היום מלאכות רבות עושות מכונות.

  • אילו מלאכות נעשו בעבר בידיים, והיום מכונות או מכשירים עושים אותן?
  • אילו מלאכות-יד אתם אוהבים לעשות?

3.   המילים "תן טל ומטר" לקוחות מתוך התפילה. על פי המסורת מתחילים להגיד אותם בתאריך ז' בחשוון  (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר).ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפניכן (ראו נספח).

  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם" גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • אנשים שעלו לבית המקדש בירושלים נקראים "עולי רגל". מה ההבדל בין עולי הרגל שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני יותר מאלפיים שנה) ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

כיתות ג-ד

1. קראו  לתלמידים את הסיפור על חוני המעגל, המופיע בקישור הבא:
https://agadastories.org.il/kids/node/238, וגם בנספח.

  • מדוע זכה חוני לכינוי 'המעגל'? מה ביקש חוני מאלוהים?  האם אלוהים ענה לבקשתו? האם   
  • האנשים היו מרוצים? הסבירו מדוע היו מרוצים או מדוע לא היו מרוצים.
  • מה ההבדל בין "גשמי זעף" ל"גשמי ברכה" על פי הסיפור ומילות השיר?
  • האם הגשם בימינו חשוב כפי שהיה בימי קדם? 

2. השיר נקרא "ברכנו". ברכה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה או בשעת קיומה. היא מכילה דברי שבח, הודיה או בקשה מהאל, והיא גם ברכה שאנחנו מברכים אחרים, או אחרים מברכים אותנו.

  • ספרו לכיתה מתי ברכו אתכם? (ביום הולדת, אולי ביום הראשון של השנה החדשה?)  מתי אתם ברכתם אחרים? במה אתם מברכים את עצמכם היום?
  • מהי הבקשה מהאל בשיר?
  • במה הייתם רוצים לברך את מדינת ישראל?

3. את המילים "תן טל ומטר" מתחילים להגיד בתפילה  בתאריך ז' בחשוון (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר). עד לתאריך זה אומרים בתפילה "תן ברכה". 

  • ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפני כן (ראו נספח).
  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם" גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • מה ההבדל בין עולי הרגל, שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני אלפיים שנה), ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

כיתות ה-ו
1. קראו לתלמידים את הסיפור על חוני המעגל, המופיע בקישור: https://agadastories.org.il/kids/node/238 וגם בנספח.

  • דוע זכה חוני לכינוי 'המעגל'? מה ביקש חוני מאלוהים?  האם אלוהים ענה לבקשתו? האם האנשים היו מרוצים? הסבירו מדוע היו מרוצים או מדוע לא היו מרוצים?
  • מה ההבדל בין "גשמי זעף" ל"גשמי ברכה" על פי הסיפור ומילות השיר?
  • האם הגשם היום חשוב כפי שהיה בימי קדם?

2. את המילים "תן טל ומטר" מתחילים להגיד בתפילה  בתאריך ז' בחשוון, (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר). ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפני כן (ראו נספח).

  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם"  גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • מה ההבדל בין עולי הרגל, שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני אלפיים שנה) ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

3.  בשיר מוזכרת בקשה מהאל, להביא גשם על האדמה. כשהגשמים חזקים, מברכים ברכת הודיה על הגשמים. זוהי ברכת הגשמים.

  • קראו את המקור בנספח, ואת הפירוש של רש"י למקור. הסבירו את המקור ואת הפירוש.
  • היזכרו בטיפות של גשם הנופלות על שלוליות והשלולית "קופצת" לקראת הטיפות. האם במצב כזה הגשם הוא חזק או חלש? למה דווקא בזמן הזה מתחילים לברך על הגשמים?
  • הדגימו בכיתה: טפטפו טיפות מים לכוס והביטו כיצד המים בכוס קופצים לקראת הטיפות. (אם יורד גשם בשעת השיעור, צאו החוצה לראות כיצד בולטת הטיפה התחתונה לקראת העליונה).

 


לסיכום:

  • למדנו כי מקור מילות השיר הוא בברכת השנים שבתפילת העמידה.
  • למדנו כי בימי קדם, וגם בימינו, הגשם הוא סימן לברכה והיעדרו הוא סימן לחוסר ברכה, ולעיתים אף לקללה.
  • למדנו על הסיבה ההיסטורית  לבקשת הגשמים בתפילה דווקא בז' בחשוון.

 

 

סימנייה