זרקור מוזיקלי
מצורפים 6 נספחים
השיר "מודה אני" הולחן על ידי אסף צרויה בצורה תלת חלקית. המנגינה מרובה בקישוטים, המנוחות הרבות בשיר מאופיינות בהגעה לצליל הבית. חלק א' בשיר מאופיין במשפטים ארוכים ומקושטים המבססים את צליל הטוניקה- צליל הבית. חלק ב' מאופיין דווקא במשפטים קצרים וסיום בטריולה המדגישה את המילים "דע לך". החלק השלישי - הפזמון - מתאפיין בצלילים ארוכים וגבוהים כשבסיומו חזרה אל צליל הבית. בעיבוד השיר נוכחים מרכיבים אתניים, בנגינה ב-סָאז: כלי פריטה תורכי ו-נָאִי: חליל ערבי ובאזכור הפיוט "לְכוּ נְרַנְּנָה " מילים: מתוך תהילים פרק צ"ה.
הצעות לפעילות לפי שכבות הגיל
כיתות א'-ב'
1. האזינו לשיר "מודה אני" בביצועו של עומר אדם ללא הצגת המילים ובקשו מהתלמידים לצייר באוויר-בעיניים עצומות את כיוון המנגינה. הנחו אותם להניח את היד על הירך בכל פעם שהם שומעים מנוחה במוזיקה. (למורה: מטרת הפעילות להבחין באורכם הרב של המשפטים בייחוד בחלק הראשון). בסיום ההאזנה שאלו:
- האם המשפטים היו קצרים או ארוכים?
- על מה מודה הזמר (למורה: כתבו את תשובותיהם בלוח.)
- האם הזמר מודה רק על הטוב?
- האם יש הבדל בלחן ו/או בשירת הזמר כאשר הוא מודה על הטוב וכאשר הוא מודה על קושי?
2. האזינו שנית. בקשו מהתלמידים לזהות את הכלים המלווים. לאחר קבלת התשובות הציגו בפני התלמידים את הקישורים הבאים לצפייה והאזנה. לאחר הצפייה בקשו מהם לאפיין את הכלים בהקשר לצורתם, צלילם ותרומתם לליווי השיר:
3. למדו לשיר את מנגינת הפזמון (חלק ג') המופיעה בנספח 1 מומלץ להתחיל בשירת סולפז' בליווי היד המזמרת (אין צורך לציין את סימני ההיתק בתרגול בסולפז')
לאחר התרגול, בעת הגעת חלק זה, בקשו מהתלמידים להצטרף אליכם בשירה.
- מחאו כף על רצף המילים "מודה אני" לפי המקצב שבו הן מושרות. בהמשך (לאחר המחיאה) תארו בידיכם את המשך המשפט באמצעות פתיחת הידיים כלפי חוץ והתרחקותן זו מזו. כאשר תשמעו שוב את שירת הזמר על רצף המילים "מודה אני" חזרו על הפעילות שוב. דונו בינכם: האם המקצב של שירת המילים "מודה אני" חוזר או משתנה לאורך השיר? באיזה חלק לא מופיע צמד המילים "מודה אני", האם המנגינה של מילים אלה זהה או משתנה במהלך השיר? האם מיקום המילים סימטרי או א-סימטרי.
כיתות ג'-ד'
1. קיימו פעילויות מקדימות בהתאם למוצע לשכבות א'-ב'
2. למדו את הפיוט "לכו נרננה" מתוך תהילים צ"ה (מילים ומנגינה). השתמשו בנספח 2 ללימוד תווי הפיוט בסולם לה מינור.
3. האזינו לשיר "מודה אני" בביצועו של עומר אדם ובקשו מהתלמידים להצטרף לשירת הפיוט כאשר הם מזהים את שילובו בתוך השיר.
4. קיימו שיח ובררו עם התלמידים מה מטרת שילובו של הפיוט זה בתוך השיר. (למורה: גם השיר המודרני וגם הפיוט המסורתי מביעים הודיה לאל.)
5. הסבירו מהי טריולה: חלוקה משולשת- לפעמה זוגית. בצעו אימון רתמי המשלב טריולות במחיאת כף, ניתן לבצע בחיקוי, או בקריאת תבניות מקצב על הלוח. ניתן להזמין תלמיד לכתוב תיבת מקצב המשלבת טריולה.
6. הציגו את תווי השיר ובקשו מהתלמידים לאתר היכן בשיר ממוקמות הטריולות (למורה: במילים: "דע לך, דע לך")
7. האזינו לשיר והקישו את הטריולות במחיאת כף תוך כדי השירה.
כיתות ה'-ו'
פעילויות לאחר הכרות מקדימה עם השיר
1. בצעו סולפז' בליווי היד המזמרת על פי התבנית שלפניכם.
- התבוננו בנספח 3 שאלו את התלמידים האם ידועה להם משמעות הסמלים המופיעים משמאל לכל צליל?
- הסבירו שלקלידים השחורים אין שם עצמאי ושמם נגזר מהצלילים שלימינם ושמאלם. עליה בחצי טון מצליל תקרא דיאז ותסומן בסמל #, ירידה של חצי טון תקרא במול ותסומן בסמל b . (למורה: ניתן להיעזר בנספח 3 המדגים את מיקום הקלידים השחורים במקלדת.)
- הזמינו תלמידים להתנסות בנגינת תפקיד הליווי בפסנתר.
2. בקשו מהתלמידים לשיר את חלק ג- פזמון השיר ולוו את שירתם בנגינת הצלילים בנספח 3. (למורה: בגוף הנספח מצורף סרטון הדגמה) שאלו: מה היחס בין מנגינת הליווי לשירת הזמר. (למורה: הליווי בתזמור מתחיל לפני שירת הזמר באופן עקבי לאורך כל חלק ג. בנוסף, כל הליווי מבוסס על הצלילים הכרומטיים של הסולם)
3. בנספח 4 הצעה לליווי השיר בפסנתר, בשירת סולפג' ובמטלופון כרומטי. לפניכם מספר אפשרויות לליווי השיר (למורה: בגוף הנספח מצורף סרטון הדגמה):
- למדו את התלמידים לשיר את הסולפג'. התחלקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת תשיר את השיר והשנייה תלווה בסולפג'.
- התלמידים ישירו את השיר והמורה ינגן את הליווי בפסנתר
- ניתן ללוות את השיר באמצעות מטלופון כרומטי. התלמידים יתאמנו לנגן את הליווי במטלופונים. חלק ישירו וחלק ילוו את השירה בנגינה על המטלופון.
- ניתן להזמין עד שלושה תלמידים אל פסנתר הכיתה ולאפשר נגינת התפקיד הכרומטי יחדיו.
4. בנספח 5 מצורפת טבלה המתארת את מבנה השיר (מימין לשמאל). בקשו מהתלמידים למלא את התפתחות העיבוד בהתאם למאפיינים המוזיקליים המופיעים בטור הימני בטבלה. (למורה: הוסיפו עוד מאפיינים להשוואה בהתאם לשיקול דעתכם)
5. למדו את תבנית המקצב שלפניכם בתיפוף גוף: רקיעה ומחיאת כף (למורה: התבנית מופיעה בתחתית העמוד של נספח 6)
6. שירו את הפזמון ולוו אותו בתבנית מקצב זו.
7. חלקו את הכיתה לחלקי השיר ולוו את השיר בכל חלקיו השונים בהתאם לתזמור וסרטון ההדגמה שמוצגים בנספח 6 (למורה: חלק א: פעמונים ותוף מרים, חלק ב: מקלות מקצב ומשולש, חלק ג- פזמון: 3 ילדים בפסנתר, או במטאלופון כרומטי וקבוצת תיפוף גוף- מתווספת לאחר הפזמון הראשון ועד לסוף השיר.
מה למדנו?
- ביסוס הטוניקה בנקודות המנוחה והסיום והמחשת הטוניקה באמצעות תנועה
- "ציור מילים" באמצעות הלחן ושירת הזמר
- הכרות עם כלים אתניים מתרבויות שונות
- סוגות: שיר ישראלי, פיוט
- שירת סולפג': מתוך הלחן של השיר, כליווי לשיר
- חלקים במוזיקה: התייחסות להתפתחות העיבוד, הצעה לתזמור עבור כל אחד מחלקי השיר
- תיווי: היכרות עם סימני ההיתק, צלילים כרומטיים ומקצב הטריולה
- תזמור: פרטיטורה המשלבת ליווי מקצבי בכלי אורף, תיפוף גוף סולפג' ו/או נגינה בפסנתר ומטלופון כרומטי.
