שיר של יום - תפילת האדם

זרקור מוזיקלי

"רפא צירי" הוא פיוט ממסורת ספרד-ירושלים. המחבר הוא הפייטן רבי רפאל ענתבי מחאלב (חתום באקרוסטיכון), והלחן מבוסס על מנגינה ספרדית. מנגינת הפיוט במקאם עג'אם (המקביל בצליליו לסולם מז'ורי) פשוטה ובנויה משני משפטים מוזיקליים: הראשון חוזר על עצמו במדויק והשני חוזר על עצמו בשינוי הסיומת (שאלה ותשובה). יהודי ספרד-ירושלים אימצו את הפיוט לאיחולי החלמה מהירה לחולים בקהילה – חולים השוכבים לאורך זמן בביתם וכאלו שחוזרים לבית הכנסת לאחר תקופת מחלה ארוכה. בדומה למנהג זה אנו ממליצים לקבל תלמיד או מורה שחוזרים ממחלה בשירת הפיוט. כמו כן, פיוט זה יכול לשמש כתפילה לרפואה שלמה עבור כל מי שחולה (למשל, קרוב משפחה של אחד התלמידים בכיתה).

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. הכנה: דונו עם התלמידים בשאלה מהי תפילה, ושאלו האם ביקשו פעם דבר באמצעות התפילה. לפני ההאזנה ספרו לתלמידים שמדובר בשיר תפילה, שיש בו בקשה מסוימת.

2. האזינו לבית הראשון ובררו: מהי הבקשה המופיעה בו? 

3. האזינו לפיוט במלואו ובקשו מהתלמידים לצייר בצבע אחד כאשר נשמעת שירת הסולן, ובצבע אחר כאשר נשמעת שירת הקבוצה.

4. חלקו את הכיתה לשלוש קבוצות ובחרו שלושה תלמידים מובילים – כמספר הבתים. המוביל ינוע במרחב בזמן שירת הסולן, והקבוצה תחזור אחר תנועותיו בזמן שירת הקבוצה. הנחו את התלמידים לנוע באופן שמתאים לאופי המוזיקה ולתוכן הפיוט.

5. נגנו לתלמידים את מנגינת הפיוט ללא מילים ובקשו מהם להרים יד אחת במקום שבו הסולן שר לבדו, ושתי ידיים במקום שבו הקבוצה עונה לו.

• שאלו: איזה משפט חוזר פעמיים במדויק, ואיזה משפט חוזר עם שינוי בסיום (שאלה ותשובה)? 
• בקשו מהתלמידים להציע תנועה המסמלת שאלה ותנועה המסמלת תשובה.

6. שירו את הפיוט בשירת מענה (המורה בתפקיד הסולן והכיתה בתפקיד הקבוצה). השתמשו בתנועות שהציעו התלמידים לציון השאלה והתשובה במוזיקה. 

7. הציעו לתלמידים להקדיש את הפיוט למישהו הזקוק לרפואה.

 

כיתות ג׳-ד׳

1. קראו עם התלמידים את מילות הפיוט ובקשו מהם להסביר במילים שלהם מהי הבקשה המופיעה בפיוט.

2. שאלו: איזו מנגינה הייתם מלחינים לפיוט? (למורה: הצע אפשרויות, כגון: שקטה, נוגה, עדינה, עצובה, שמחה, רועשת, קצבית, איטית או מהירה.)

3. האזינו לפיוט ובררו עם התלמידים האם המנגינה תאמה לציפיותיהם.

4. האזינו שוב ובקשו מהתלמידים לזהות את כלי הנגינה. הסבירו בקצרה על כלים מלודיים – כלים שביכולתם לנגן מנגינה, וכלים מקצביים – כלים שנותנים קצב למנגינה. שאלו: לאיזה סוג שייכים הכלים המלווים את הפיוט? (פעילות נרחבת לפיוט בעניין זה אפשר למצוא בספר "שירים ושורשים 1", שער 2.) 

5. האזינו לביצוע נוסף ובקשו מהתלמידים לזהות את כלי הנגינה. שאלו:

• מה תורמת התוספת של כלים מקצביים לליווי הפיוט?
• איזה עיבוד מוזיקלי מתאים יותר לדעתכם לבקשה שבפיוט, ומדוע?

6. בקשו מהתלמידים לבחור כלי נגינה ולהסביר מדוע לדעתם הוא מתאים לליווי הפיוט "רפא צירי" (למורה: אפשר לתת דוגמה: בחרתי בחליל מפני שזהו כלי בעל צליל עדין ומרגיע; בחרתי בדרבוקה כסמל להתחזקות גופנית של אדם שנרפא).

7. בחרו כמה תלמידים להיות "להקה" שתלווה את הפיוט, והציעו להם כלי הקשה לבחירה. שירו את הפיוט בליווי הלהקה. 

 

כיתות ה׳-ו׳

1. הכנה: תרגלו "נגינת מענה" באמצעות מקלות מקצב. המורה מקיש תבנית מקצב והתלמידים עונים לו באותה תבנית מקצב.

2. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט ולמצוא קשר בינו לבין "נגינת המענה".

3. האזינו שוב. לוו את הפיוט במקצב פשוט במקלות ההקשה בזמן שירת הסולן, ובקשו מהתלמידים לחזור אחריכם בזמן שירת הקבוצה.

4. נגנו את הפיוט ועצרו בכל פעם במקום אחר. בקשו מהתלמידים לעקוב אחר המילים, לציין לאיזו מילה הגעתם ולהציע מילה נרדפת. לדוגמה: צירי = כאבי. 

5. סכמו עם התלמידים את נושא הפיוט: בקשת רפואה. 
    שאלו: בקשת רפואה היא בקשה פרטית, מה מביעה שירת המענה בהקשר זה?

6. שירו את הפיוט בשירת מענה, תוכלו לשיר בליווי קריוקי מתוך האתר "בואו לגני".

7. העשרה: נגנו את הפיוט בחליליות בנגינת מענה.

 

מה למדנו?

• שירת מענה וביטוייה בציור ובתנועה
• שאלה ותשובה במוזיקה
• מסרים שעוברים אלינו באמצעות עיבודים שונים לאותו פיוט
• הבחנה בין כלים מלודיים לכלים מקצביים
• תרגול נגינת מענה בכלי הקשה
• קשר בין שירת המענה לתוכן הפיוט

רפא צירי - תווים